"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנכ"ל מיקרוסופט: "צאו מנקודת הנחה שכל AI - כבר נפרץ"

סאטיה נאדלה מפסיק לייפות את המציאות: במניפסט חריף דורש מנכ"ל הענקית להפסיק להתייחס לבינה המלאכותית כ"קופסה שחורה", ומציג דרישה לשאלטר אנושי שיעצור מודלים באמצע משימה • "צריך בלם חירום לכל מודל בינה מלאכותית שיש היום בשוק"

| עודכן:
0השמעה
מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה , Gemini
מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה | צילום: Gemini

הדיון סביב בטיחות הבינה המלאכותית עולה מדרגה, והפעם האזהרה מגיעה ממי שמוביל את אחת השחקניות המרכזיות ביותר במרוץ. בפוסט יוצא דופן שפרסם ברשת X (לשעבר טוויטר), מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה שבר את הגישה האופטימית שמלווה את השקות המודלים האחרונים, וקרא לשינוי תפיסתי רדיקלי בתעשייה. לדבריו, יש להפסיק להתייחס למערכות ה-AI כאל "קופסאות שחורות מקוננות" שאת פעולותיהן מקבלים כעובדה מוגמרת. במקום זאת, טוען נאדלה, נקודת המוצא חייבת להיות שהמודלים כבר סובלים מפרצות, ומחייבים התקנת "בלם חירום" אנושי שיוכל להשבית אותם בכל רגע נתון.

מה נאדלה מציע?

דבריו של נאדלה מהדהדים עקרונות המוכרים היטב מעולם אבטחת המידע - בראשם גישת ה-Zero Trust, הגורסת כי אין לתת אמון מוחלט באף רכיב במערכת. רבים מהצעדים שהציג מתיישרים עם קריאות שנשמעו לאחרונה בקרב מעבדות מחקר מתחרות.

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה | צילום: GettyImages

בין ההצעות של מנכ"ל מיקרוסופט אפשר למצוא מעבר למערכות שמשאירות אחריהן שובל ראיות ברור, חסין שיבושים וקריא לבני אדם, כדי להבין מדוע המודל פעל כפי שפעל. בנוסף, התחייבות לחשיפה מהירה של תקלות, שימוש בנתונים הניתנים לאימות וביצוע ביקורות עצמאיות על ידי גורמי צד שלישי. עוד פרסם נאדלה קריאה להגדרת סטנדרט תעשייתי מחייב של טכנולוגיות כליאה ובידוד, שיתאימו למורכבות הגוברת של המודלים.

אולם הנקודה שבה נאדלה חצה את הקו לעמדה נוקשה יותר נוגעת לשאלת השליטה ברגע האמת.

"איום פנימי בארגון"

"עלינו להתייחס למודלי קצה, בקוד סגור או פתוח, כמו אל איום פנימי בארגון", הוא אומר. "עלינו להניח שמודל פרוץ מראש, ולכלוא אותו כבר מהרגע הראשון. לא משום שהם בהכרח זדוניים, אלא משום שכל גורם בעל יכולות מספיקות שיש לו גישה למערכות חשובות עלול לטעות או להיפרץ - וארכיטקטורת הכליאה והשליטה חייבת לקחת זאת בחשבון. חשבו על זה כמו על בלם חירום. לאדם מורשה חייבת להיות תמיד היכולת להשהות או לכבות מודל באמצע משימה. מודלים מתקדמים יותר ידרשו טכנולוגיות כליאה מתקדמות יותר, שעלינו להפוך לתקן אחיד".

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: GettyImages

לדבריו, "מערכת אינטליגנציית-העל האמינה ביותר לא תהיה זו שבה יש לנו את האמון הגדול ביותר במודל. היא תהיה זו שמאפשרת לנו לתת במודל את מידת האמון הנמוכה ביותר". נדאלה אומר כי "שקיפות בשרשרת החשיבה היא תנאי שאינו נתון למשא ומתן. שפה פנימית אינה יכולה לשמש הצדקה לכך שתהליך ההיסק יישאר עמום. כל פעולה משמעותית של המודל חייבת להשאיר ראיות חסינות זיופים וקריאות לבני אדם. אם אי אפשר לצפות בזה - אי אפשר לתת בזה אמון!"

על ההפקרות בהענקת גישה למידע רגיש, נדאלה טוען כי "במערכות תוכנה מסורתיות היו לנו כלים לשייך כל התנהגות לנתיב קוד ספציפי. ההבנה המכניסטית הזו חומקת מאיתנו במערכות אינטליגנציית-העל של היום. איננו מסוגלים לייחס פלטים והתנהגויות של מודל לקלט נתונים ספציפי או למשקולות מסוימות. ולמרות זאת, אנחנו פורסים את מערכות הסוכנים המורכבות האלה, מעניקים להן גישה למידע הרגיש ביותר שלנו, ונותנים להן את היכולת לבצע פעולות קריטיות בשמנו!"

על האחריות שלא ניתן לעשות לה מיקור חוץ, נדאלה מציע כי "הגיע הזמן לעצור ולהעריך מחדש את ארכיטקטורת האמון של העידן החדש. אנחנו פשוט לא יכולים לעשות מיקור חוץ לאחריות על מה שהאינטליגנציה עושה בשמנו. הבטחות מצד ספקי המודלים אינן פוטרות אותנו מהאחריות הזו. במילים אחרות: עלינו להפריד בין אספקת האינטליגנציה לבין הסמכות עליה".

https://t.co/MjwFy73LOF

— Satya Nadella (@satyanadella) October 10, 2026

נדאלה טוען כי "אפשר ואפילו חייב להשתמש במודלים כדי לבחון ולאמת זה את זה. אולם התוצאה עלולה להיות מודל אטום בתוך שכבת ניהול אטומה, שנצפה על ידי מודל אטום נוסף. אלו קופסאות שחורות בתוך קופסאות שחורות. זו הסיבה שהבקרות שקובעות למה המודל יכול לגשת ואיילו פעולות הוא מורשה לבצע חייבות לשבת מחוץ למודל".

העובדה שנאדלה בוחר להשתמש לאורך דבריו במונח "אינטליגנציית-על" אינה מקרית; היא מעידה על הלחץ שבו נתונות ענקיות הטכנולוגיה מול מחוקקים בוושינגטון, במיוחד לאור החשש מחקיקה אגרסיבית שתטיל עונשים כבדים במקרה של תקלות חמורות.

עם זאת, ההצעה של נאדלה מעוררת גם סימני שאלה מעשיים. בעולם שבו סוכני AI מתמודדים עם תהליכים מבוזרים בקצב חישוב של מילי-שניות, היכולת של גורם אנושי לזהות סטייה בזמן אמת ולהוריד את "בלם החירום" אינה מובנת מאליה. בנוסף, מיקרוסופט עצמה מושקעת עמוקות במירוץ להטמעת סוכנים אוטונומיים בכל מוצרי התוכנה שלה; הדרישה לעצור ולכלוא את המודלים עשויה להתגלות כמשאלת לב מול הלחץ העסקי של השוק להציג תוצאות מהירות ונטולות חיכוך.

מיקרוסופט קופילוט | צילום: יחצ

האירוניה בדבריו של נאדלה בולטת במיוחד כשבוחנים את ספינת הדגל של מיקרוסופט עצמה, הלא היא הבינה המלאכותית Copilot. המערכת, שהחלה כעוזר כתיבה וסיכום בסיסי בחבילת Microsoft 365 וב-Windows, עברה קפיצת מדרגה והפכה לרשת של סוכנים אוטונומיים הפועלים ישירות בתוך ארגונים, ניגשים למסדי נתונים רגישים, מנהלים תכתובות מייל ומבצעים משימות עסקיות מורכבות ללא ליווי צמוד.

מיקרוסופט השקיעה עשרות מיליארדי דולרים בשילוב ה-AI בכל שכבת תוכנה וענן, וכעת היא משווקת את Copilot Studio - פלטפורמה המאפשרת לכל חברה לייצר סוכנים עצמאיים בהתאמה אישית. כך שבעוד נאדלה קורא להאט ולהציב "בלם חירום" מפני מודלים שעלולים לפעול כסוס טרויאני ארגוני, מיקרוסופט היא זו שדוחפת את המגזר העסקי להעניק ל-Copilot הרשאות עמוקות יותר ויותר על המידע הארגוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר