נועה ארגמני מדברת לראשונה על הפרק החדש בחייה: "המקום הנכון עבורי"

שנתיים ושלושה חודשים אחרי שחולצה משבי חמאס, נועה ארגמני (28) פותחת רשמית קריירה בעולם ההון-סיכון. החודש החלה ארגמני תפקיד במשרה מלאה בקרן Vine Ventures, המנהלת כ-500 מיליון דולר, ותפעל על קו תל אביב–סן פרנסיסקו כדי לסייע לסטארט-אפים ישראליים לצמוח בארה"ב.

את הדברים חשפה בריאיון עומק בלעדי לכתבת הבכירה מליה רובינסון ממגזין הכלכלה האמריקאי Business Insider. השתיים נפגשו במשרדי הקרן בניו יורק, רגע לפני שארגמני המשיכה לפגישות בחוף המערבי. "הריאיון הזה מיוחד, כי אנחנו מתמקדים בו בחזרה לחיים ובתקומה מהגיהינום", כתבה לה.

המינוי מגיע לאחר תקופת התמחות בקרן. ארגמני תתמקד בחיבור יזמים מישראל לשוק האמריקאי בתחומי ה-AI, הסייבר והדיפנס-טק, ותמנף את הקשרים הבינלאומיים שצברה עם מנהיגים ובכירי עסקים בעולם.

נועה ארגמני: "לחזור לקודד היה בזבוז של כוח השפעה"

לפני שנחטפה מנובה, למדה ארגמני הנדסה באוניברסיטת בן-גוריון ותכננה לפתח קריירה כמתכנתת.

לאחר שובה ללימודים הובילה פרויקט AI למיפוי גילויי אנטישמיות ומיזם לסיוע לילדים עם אוטיזם, אך המפגש המחודש עם העולם גרם לה לחשב מסלול מחדש.

"יש את האדם שהיית לפני 7 באוקטובר, ואת האדם שאתה אחרי", הסבירה בראיון. "הרגשתי שלחזור לקודד יהיה בזבוז. אני רוצה לעשות משהו עם יותר השפעה - לחולל שינוי בעולם. בנקודת הזמן הזו, אם אני רוצה ללמוד ולהשפיע, הון-סיכון הוא המקום הנכון עבורי. אני רוצה להיות מוקפת באנשים שחולמים בגדול".

מבחינתה, המטרה היא להוות מקפצה עבור היזמות המקומית אל מעבר לים: "המשימה שלי היא לעזור לסטארט-אפים ישראלים לצאת לשוק ובאמת לפרוץ את הגבול הזה", הדגישה בפני המגזין הכלכלי.

הבדלי תרבויות ופרופורציות מחיי השבי

במשך חודשי ההתמחות למדה ארגמני כיצד לאמוד שווקים ולבחון חברות צעירות. היא כבר מזהה פערים תרבותיים מול היזם הישראלי: "משקיעים אמריקנים יכולים לחייך לאורך כל הפיץ', אבל אחרי זה הם פשוט יוותרו על ההשקעה ולעולם לא יגידו לך למה", ציינה.

את חוסר הוודאות של עולם הסטארט-אפים היא מחברת למציאות המורכבת שחוותה: "לפעמים, לא משנה כמה קשה תעבוד, דברים פשוט לא יסתדרו טוב". לדבריה, דווקא הבנה זו מעניקה לה כלים ללוות מייסדים ברגעי משבר.

נועה ארגמני: "ראיתי גיהינום - אבל אני מסתכלת קדימה"

ארגמני העידה על עצמה שתמיד הייתה אופטימית, אפילו "אופטימית נאיבית". אך לאחר שאיבדה חברים רבים, ואיבדה את אמה ליאורה ז"ל שנפטרה מסרטן שלושה שבועות לאחר חילוצה, האופטימיות הפכה לבחירה מודעת: "אחרי שרואים כל כך הרבה ניסים, זה הופך אותך ליותר אופטימית".

את הריאיון חתמה במסר עוצמתי של ניצחון ותקומה: "איבדתי הרבה אנשים. ראיתי במו עיניי גיהינום, להיות במנהרות, להסתכל לחמאס בעיניים. אבל אני בוחרת בכל יום שיהיה לי עוד חלק בחיים שלי, להסתכל קדימה, ללכת לעבודה, ולא לתת לאבל להפוך לזהות שלי".