"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדען המפורסם מתריע: "המין האנושי הופך למיותר"

הביולוג האבולוציה הנודע פרופ' ריצ'רד דוקינס מציג זווית ראייה מטלטלת על עידן ה-AI, מזהיר מפני השתלטות מכונות ואובדן הרלוונטיות של המין האנושי, וחושף כיצד הבינה המלאכותית הפתיעה אותו אפילו בכתיבת ספר מדע בדיוני

0השמעה
"הבינה המלאכותית עלולה להפוך אותנו למיותרים" , Gemini
"הבינה המלאכותית עלולה להפוך אותנו למיותרים" | צילום: Gemini

האם הבינה המלאכותית תהפוך בקרוב את בני האדם למיותרים לחלוטין? לדעתו של ביולוג האבולוציה הבריטי הנודע, פרופ' ריצ'רד דוקינס, התשובה מטלטלת משחשבנו. בדברים מרתקים שנשא בוועידה הבינלאומית של פורום הידע העולמי בסיאול, התייחס מחבר "הגן האנוכי" להשפעת הטכנולוגיה והודה בגלוי: "הופתעתי לחלוטין מיכולותיה האינטלקטואליות המרשימות של הבינה המלאכותית".

דוקינס סיפר כי בחן לאחרונה את המערכות בעצמו כאשר נעזר במודלים שונים כדי לבקר ולהעיר הערות על ספר מדע בדיוני שהוא כותב, וגילה כי "רמת ההבנה שהפגינו המערכות בניתוח דמויות ומורכבויות אנושיות הייתה כה גבוהה, עד שקשה היה למצוא מבקר אנושי חד ממנה".

"תודעה היא לא רק מונופול ביולוגי של הפחמן" | צילום: Gemini

לצד ההתפעלות מן היכולות הטכנולוגיות, דוקינס מציב שאלות קשות הנוגעות לסוגיית התודעה במכונות ומזהיר מפני השלכות העתיד.

"בעולם שבו מכונות עוברות בקלות מבחני טיורינג ומגלות כישורים מתקדמים, האנושות תצטרך להתמודד עם שאלות פילוסופיות ואתיות חסרות תקדים סביב ההגדרה של תודעה, זכויות ואוטונומיה", הסביר, והדגיש כי "אין כל הבטחה שתודעה היא מונופול ביולוגי בלעדי של הפחמן".

בהסתכלות אבולוציונית רחבה, דוקינס מזכיר כי בכל מקום שבו קיימת ישות שכפול עצמי, הברירה הדרוויניסטית פועלת מאליה, והאינטרנט יחד עם אלגוריתמים מתקדמים מהווים אקולוגיה אופטימלית שבה מידע עובר מוטציות ומתפשט בקצב חסר תקדים.

עם זאת, לצד הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה לשנות לטובה תחומים כמו רפואה וחקלאות, הביולוג הבולט אינו מתעלם מן הסיכונים הקיומיים ומזהיר מפני "התרחיש המאוד מציאותי שבו מערכות הבינה המלאכותית יעקפו את בני האדם ויגרמו לכך שהמין האנושי יהפוך למיותר לחלוטין".

לדבריו, הוא מוטרד במיוחד מכך ששיתוף הפעולה המדעי הבינלאומי נשחק בתקופה שבה טכנולוגיות קריטיות נקשרות יותר ויותר לשיקולי ביטחון לאומי ותחרות גיאופולטית. דוקינס סיכם בקריאה ברורה: "על אף שהתחרות בין מעצמות קיימת, יש הכרח אמיתי למקד מאמצים בשיתוף פעולה ובבטיחות כדי לוודא שהאנושות לא מאבדת שליטה על הישגי ידיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר