בלילה שבין ה-24 ל-25 באוקטובר נסובב את מחוגי השעון לאחור ונקבל בחזרה את שעת השינה שהפסדנו באביב. המעבר מתבצע באופן רשמי ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, כאשר המחוגים מוחזרים משתיים לאחת בלילה. מדובר בטקס שנתי קבוע שמלווה אותנו עשרות שנים ומעורר מחדש שאלות על הצורך בו.
רבים נוטים לחשוב ששעון החורף הוא הסדר מלאכותי שנועד להתמודד עם מזג האוויר, אך המציאות הפוכה לחלוטין. מדובר בזמן התקן האמיתי והטבעי של ישראל על פי מיקומה הגאוגרפי. התקופה שבה המחוגים מוזזים קדימה היא זו שמסיטה אותנו לזמן מלאכותי כדי לנצל את אור השמש בקיץ.
הסנכרון עם העולם: מדוע דווקא שתיים לפנות בוקר?
הבחירה בשעה שתיים בלילה אינה מקרית ואינה נקבעה באופן שרירותי. כל שינויי הזמן ברחבי העולם מתואמים לחצות לפי הזמן הבינלאומי שמוגדר בקו האורך אפס בגריניץ'. מכיוון שישראל מקדימה את הזמן העולמי בשעתיים, השעה שתיים בירושלים מקבילה בדיוק לחצות בלונדון ובשאר מוקדי התיאום.
מעבר לכך, מדובר בשעה שבה הפעילות הכלכלית נמצאת בנקודת השפל הנמוכה ביותר ביממה. תנועת הרכבות והאוטובוסים מושבתת כמעט כליל, נפח הטיסות בנתב״ג מצטמצם למינימום ומערכות המחשוב הבנקאיות מבצעות עדכוני שגרה. הזזת הזמן בשעה זו מונעת תקלות טכנולוגיות וכאוס תחבורתי.
השעונים האטומיים שקובעים את השעה הלאומית
הגוף שאחראי על הדיוק בישראל הוא המעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד הכלכלה והתעשייה. במעבדה פועלים ארבעה שעונים אטומיים ייעודיים שמודדים את הזמן בדיוק של שברירי שנייה ומייצרים את התקן הלאומי. שעונים אלה מחוברים למערכות תקשורת, ביטחון ותעופה שחייבות להישאר מסונכרנות.
הרעיון להזזת מחוגי השעון נולד במקור במטרה לחסוך באנרגיה ובמשאבים בזמן מלחמה, אך התועלת הכלכלית שלו בעידן המודרני מוטלת בספק. במדינות רבות באסיה ובאפריקה ביטלו את השיטה מזמן, וגם באיחוד האירופי התקבלה החלטה עקרונית לזנוח את המעברים העונתיים ולאפשר לכל מדינה לבחור שעון קבוע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו