"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סורקים קודי QR? תיבת ה-Gmail שלכם הפכה ליעד מרכזי

קודי QR הפכו לחלק שגרתי מהחיים הדיגיטליים, אבל אותה נוחות מנוצלת גם על ידי תוקפים • במקום לשלוח קישור זדוני שקל לזהות ולחסום, האקרים מטמיעים את כתובת היעד בתוך הקוד ומנסים לגרום לעובדים לסרוק אותו מהטלפון • כך התקיפה עוברת מהמחשב המוגן למכשיר שבו קיימות פחות שכבות אבטחה

0השמעה
סורקים קודי QR? תיבת ה-Gmail שלכם הפכה ליעד מרכזי , Gemini
סורקים קודי QR? תיבת ה-Gmail שלכם הפכה ליעד מרכזי | צילום: Gemini

חברת אבטחת המידע והסייבר ESET מזהירה מפני התרחבות השימוש ב-Quishing, מתקפות פישינג המבוססות על קודי QR. השיטה נשענת על העובדה שקודי QR הפכו למראה מוכר ושגרתי, מתפריטים במסעדות ועד תשלומים ושירותים דיגיטליים, ולכן משתמשים נוטים לסרוק אותם בלי לחשוב פעמיים.

במתקפת פישינג רגילה, המשתמש מקבל בדרך כלל קישור או קובץ שמנסה להוביל אותו לעמוד זדוני, אבל ב-Quishing, הכתובת עצמה מוסתרת בתוך קוד QR. מבחינת התוקפים מדובר ביתרון חשוב, שכן הדבר מקשה גם על המשתמש וגם על מערכות האבטחה. הכתובת אינה מופיעה כטקסט קריא, ובחלק מהמקרים מערכות סינון מייל מסורתיות מתקשות לחלץ ולבדוק אותה. לעיתים הקוד גם מוטמע בתוך קובצי PDF או JPEG המצורפים להודעה.

ב-Quishing, הכתובת עצמה מוסתרת בתוך קוד QR | צילום: Gemini

"הסכנה הופכת משמעותית יותר ברגע שהעובד סורק את הקוד באמצעות הסמארטפון. במקום להמשיך בתוך סביבת המחשב הארגונית המאובטחת, שבה קיימות בדרך כלל שכבות ההגנה השונות, המשתמש עובר למכשיר הנייד שלעיתים קרובות מוגן פחות - ולעיתים כלל אינו מנוהל על ידי הארגון", מסביר אור אייזיק, מנהל תמיכה בחברת קומסקיור, המפיצה הבלעדית של ESET בישראל.

אור אייזיק, מנהל תמיכה בחברת קומסקיור | צילום: יח"צ קומסקיור

"כך הודעה שהצליחה להגיע לתיבת הדואר יכולה להעביר את התקיפה בתוך שניות, לסביבה אחרת, שבה לתוקף קל הרבה יותר לפעול",

לא רק גניבת סיסמאות

השימוש בקודי QR זדוניים כבר אינו מסתכם בניסיון להוביל את המשתמש לעמוד התחברות מזויף ולגנוב ממנו שם משתמש וסיסמה. לפי ESET, תוקפים משתמשים בשיטה גם כדי לגנוב קודי אימות, להפנות משתמשים להורדת אפליקציות מחוץ לחנויות הרשמיות ולנסות להשתלט על חשבונות, ובמקרים אחרים אף להפנות אותם ישירות לאפליקציות תשלומים לגיטימיות, כאשר פרטי הנמען כבר הוזנו מראש.

סורקים קודי QR? תיבת ה-Gmail שלכם הפכה ליעד מרכזי | צילום: Gemini

במקרים כאלה, התוקף אינו חייב להסתמך רק על אתר זדוני שנראה חשוד, אלא יכול להשתמש גם בשירותים ובאפליקציות רגילות כחלק מתהליך ההונאה. בנוסף, נעשה שימוש בשירותי קיצור כתובות URL כדי להסתיר עוד יותר את היעד שמאחורי הקוד, ואף ניתן לשלב קישורים או פרטי קשר שיובילו את המשתמש בשלב מאוחר יותר לאתרי פישינג.

השיטה משתלבת גם בטכניקות הנדסה חברתית מוכרות, משום שהודעה שמתחזה לעדכון של שירות מוכר, למסמך שממתין לחתימה או לבקשה לאימות החשבון יכולה לגרום למשתמש לפעול במהירות, במיוחד כאשר היא יוצרת תחושת דחיפות ומציגה את קוד ה-QR כחלק מתהליך לגיטימי.

השימוש ב-Quishing כבר אינו מוגבל לקמפיינים רחבים של האקרים ופשיעת סייבר. בינואר 2026 הזהיר ה-FBI כי קבוצת התקיפה הצפון קוריאנית Kimsuky השתמשה בקודי QR שנשלחו למכוני מחקר, מוסדות אקדמיים וגופים ממשלתיים בארה"ב ובמדינות נוספות. בחלק מהמקרים ניסו התוקפים לשכנע את הנמענים כי סריקת הקוד תוביל לשאלון, לעמוד הרשמה או לכונן מאובטח, וכך לגרום להם לבצע את הצעד שמאפשר להמשיך את התקיפה.

"אנחנו ממליצים לארגונים לשלב מתקפות QR בהדרכות ובתרגילי הפישינג לעובדים, להימנע מסריקת קודים שמגיעים בהודעות לא צפויות ולאמת בקשות חריגות מול השולח באמצעות פרטי קשר שנמצאו באופן עצמאי ואקטיבי", מציין אייזיק. לצד זאת, מומלץ להשתמש בפתרונות אבטחה גם במכשירים הניידים, להפעיל אימות רב-שלבי עמיד בפני פישינג ולוודא שמערכות ההפעלה וכלי האבטחה נשארים מעודכנים כל העת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר