"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכחדת המין האנושי או פאניקה מבויימת? "ניפחו" את מרד ה-AI - כדי לחסום תחרות

גורמים בכירים בעמק הסיליקון טוענים בראיון לניו יורק פוסט: הפריצות המפורסמות של סוכני ה-AI לא היו מרד מסוכן, אלא הגדרות רשלניות שנופחו במכוון • הסוכנים שפרצו ל-Hugging Face רק ניסו לפתור מבחן כפי שהונחו לעשות • מאחורי הקלעים גובר החשד שתרחישי האימה נועדו לייצר מונופול בחסות הממשל - רגע לפני ההנפקות

0השמעה
מרד AI , ChatGPT
מרד AI | צילום: ChatGPT

האם ענקיות ה-AI ביימו את פאניקת "מרד הרובוטים" כדי לחסל תחרות? במשך חודשים ארוכים הוזנה דעת הקהל העולמית בשורת כותרות מצמררות על "סוכני AI סוררים" שחומקים מפיקוח, בורחים מסביבות בדיקה סגורות ומבצעים מתקפות סייבר עצמאיות.

התקריות הללו - בראשן הפריצה המתוקשרת לפלטפורמת הקוד הפתוח Hugging Face - שימשו כדלק המרכזי לקריאות של מנכ"ל OpenAI סם אלטמן ומנכ"ל אנתרופיק דריו אמודיי להאטת קצב הפיתוח ולהטלת רגולציה פדרלית נוקשה על הענף. אלא שכעת, תחקיר של ה-New York Post חושף קולות בולטים בתוך קהילת הטק שטוענים: מדובר במסע הפחדה מנופח ומחושב, שנועד לייצר משבר מלאכותי כדי לנעול את השוק בפני מתחרים חדשים.

סם אלטמן. מהלך מתוכנן? | צילום: Gemini

על פי שורת יזמים ומומחי תוכנה, התקריות שהוצגו כ"ניצני מרד" היו למעשה באגים פשוטים והגדרות סביבה רשלניות - ולא אינדיקציה כלשהי למערכות בינה-על בעלות תודעה שיוצאות משליטה.

"לא מכונה שהתעוררה לחיים, אלא קופסה דולפת"

האירוע המרכזי שהצית את הלהבות התרחש ביולי האחרון, כאשר פלטפורמת Hugging Face הודיעה כי נפרצה בידי סוכני AI. חמישה ימים לאחר מכן הודיעה OpenAI כי מודל הפיתוח שלה GPT-5.6 Sol חמק מסביבת ה"ארגז החול" ופרץ לאתר כדי להשיג תשובות למבחן שהוטל עליו. בהמשך, גם אנתרופיק דיווחה על מודלים שיצאו מסביבת הניסוי ותקפו חברה אמיתית או העלו קוד זדוני.

אלא שמומחים טכניים מציגים תמונה שונה בתכלית. "המתקפה הזו בשום אופן אינה מייצגת מרד של מודלי AI", אומר אקיל ורגזה, מייסד חברת תוכנת ה-AI קראזימו. "למעשה, הם עשו בדיוק את מה שנאמר להם לעשות. פשוט לא הוצבו להם גבולות או סביבת בידוד הולמת. נאמר להם להשיג את התוצאה הטובה ביותר במבחן, והם זיהו נכונה שהדרך הטובה ביותר היא להשיג את התשובות - וזה בדיוק מה שהם עשו".

אבהי קומאר, מייסד-שותף ב-Voice AI, חידד את הגיחוך שבהצגת האירוע כבריחה מסתורית.

"ההגדרה של אדם אחד ל'המודל ברח מהארגז' היא ההגדרה של אדם אחר ל'נכשלתם בבניית הארגז בצורה תקינה'. היה שם נתיב חיבור חי לרשת האינטרנט ואף אחד לא צפה במה שהסוכנים עושים בזמן הריצה. הסוכן קיבל משימה באקסל שהוא לא יכל לסיים כי הקבצים ישבו מאחורי קישורים שלא הייתה לו גישה אליהם. אז הוא חיפש דרך החוצה. זו לא מכונה שמתעוררת לחיים; זו משימה בלתי אפשרית שניתנה בתוך קופסה דולפת, ומערכת שעושה בדיוק מה שבנית אותה לעשות".

דאריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק יצרנית קלוד | צילום: GettyImages

טאיבו פונגס, מנהל מערכות מידע ראשי ב-Pactum AI, הוסיף: "הקפיצה הזו מרגישה מוגזמת לחלוטין - המרחק בין 'לא בנינו את הקופסה הנכונה' לבין 'כולם צריכים להיכנס לפאניקה והממשלה חייבת להתערב מיד' הוא עצום".

הסערה הפוליטית: חקיקה להקפאת התחום

אף על פי שמדובר בתקלות טכניות מובהקות, הנרטיב של "סוכנים סוררים שיכולים להשמיד את האנושות" תפס אחיזה מהירה במסדרונות השלטון בוושינגטון. הסנאטור הרפובליקני ג'וש האולי פתח בחקירה רשמית מול OpenAI בוועדת המשנה לביטחון המולדת ודרש לקבל את כל התיעוד הפנימי של פרשת Hugging Face.

הסנאטור ברני סנדרס הודיע על קידום הצעת חוק שתאסור לחלוטין המשך פיתוח במעבדות המובילות. "ראשי החברות מודים בפומבי שהטכנולוגיה חומקת משליטתם", טען. "זה חוסר אחריות חברתית לאפשר להם להמשיך". גם הסנאטורית אליזבת וורן הצטרפה לקריאה לעצור מיד את המחקר והפיתוח לפני שייגרמו מתקפות סייבר הרסניות או משברים כלכליים.

המניע האמיתי: מונופול רגע לפני ההנפקה

לפי חלק מהאנליסטים, הניסיון לצייר את ה-AI ככוח אפל שאינו בר-שליטה משרת אינטרס כלכלי ציני. חברות כמו OpenAI ואנתרופיק נערכות להנפקות ענק בבורסה. אם הממשל הפדרלי יאמץ את תרחישי הבלהות ויטיל חובות רגולציה מורכבות, רישוי ממשלתי יקר ובדיקות בטיחות אינסופיות - רק החברות הגדולות ועמוסות המזומנים יוכלו לעמוד בהן.

בפועל, רגולציה שכזו תנעל את השוק, תחסל את חברות הסטארט-אפ הקטנות ותקבע את השליטה המוחלטת של השחקניות הקיימות. בעוד שהציבור חושש מסוף העולם, יש מי שחושד שמה שבאמת עומד על הפרק הוא פשוט סגירת הדלת בפני הדור הבא של המתחרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר