"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפיתוח הישראלי שמשנה את כל מה שידענו על ניתוחי לב פתוח

טכנולוגיה ישראלית מיועדת לקצר ניתוחי לב ולשפר את בטיחות החלפת המסתמים • הסטארט-אפ Surgical KIS מפתח חוט כירורגי חכם שנועד להחליף את הקשירות הידניות • פרופ' מוסא יודעים, מייסד חממת יודעים וחתן פרס ישראל לשנת 2026: "אחת הדרכים לייצר חדשנות משמעותית היא להסתכל על הפעולות שמבצעים מדי יום ולשאול האם אפשר לעשות אותן טוב יותר"

0השמעה
הפיתוח הישראלי שמשנה את כל מה שידענו על ניתוחי לב פתוח , יח"צ
הפיתוח הישראלי שמשנה את כל מה שידענו על ניתוחי לב פתוח | צילום: יח"צ

סטארט-אפ ישראלי מבקש לשנות פעולה בסיסית שמנתחי לב מבצעים כבר עשרות שנים - קשירת קשרים כירורגיים באופן ידני. חברת Surgical KIS הפועלת במסגרת חממת יודעים (Yodim) ביוקנעם, מפתח חוט כירורגי חכם המאפשר לקבע את התפר ללא צורך בקשירת קשרים ידנית, במטרה להפוך שלבים בניתוחי לב למהירים, פשוטים אחידים יותר ולבסוף להשאיר תואה טובה יותר.

הפיתוח מיועד בין היתר לניתוחי החלפת מסתמי לב, שבהם נדרשים המנתחים לבצע מספר רב של תפרים וקשירות מדויקות לצורך קיבוע המסתם החדש. מדובר בפעולה שחוזרת על עצמה פעמים רבות במהלך הניתוח, וכל קשר צריך להיות חזק ומדויק, אך גם לא הדוק מדי באופן שעלול לפגוע ברקמה.

רופאים בחדר ניתוח, אילוסטרציה | צילום: GettyImages

הטכנולוגיה של Surgical KIS נועדה לאפשר למנתח לבצע את הקיבוע ללא שלב הקשירה הידנית של כל תפר בנפרד. מעבר לחיסכון בזמן, בחברה מעריכים כי הפתרון עשוי לסייע ביצירת רמת הידוק עקבית ומבוקרת יותר ולהפחית את התלות בשונות שבין קשירה ידנית אחת לאחרת.

עמית אשכנזי, מנכ"ל החברה, מסביר למה כל דקה על מכונת לב-ריאה חשובה: "במהלך ניתוחי לב פתוח רבים, ובהם ניתוחים להחלפת מסתמים, נעזרים במכונת לב-ריאה שמחליפה באופן זמני את פעילות הלב והריאות ומאפשרת למנתחים לעבוד על הלב. זהו כלי חיוני שהפך ניתוחים מורכבים לאפשריים, אך השאיפה הרפואית היא לבצע את הניתוח ביעילות ולהימנע מזמן מיותר שבו המטופל נמצא תחת תמיכה חוץ-גופית".

טל יודעים ופרופ' מוסא יודעים | צילום: מיקי אופק

לדבריו, "ככל שההליך הכירורגי יעיל ומהיר יותר, ניתן פוטנציאלית לקצר שלבים בניתוח ובהתאם גם את משך השימוש במכונת לב-ריאה ואת הזמן שבו הלב אינו פועל באופן רגיל. לכן, גם שיפור שנראה לכאורה קטן , כמו ביטול הצורך בקשירת מספר רב של קשרים באופן ידני , עשוי להיות משמעותי כאשר הוא מוכפל בעשרות פעולות במהלך ניתוח".

פרופ' מוסא יודעים, מייסד חממת יודעים וחתן פרס ישראל לשנת 2026: "אחת הדרכים לייצר חדשנות רפואית משמעותית היא להסתכל דווקא על הפעולות שמנתחים מבצעים מדי יום ולשאול האם אפשר לעשות אותן טוב יותר. Surgical KIS מנסה לקחת פעולה כירורגית ותיקה, ידנית וחזרתית, ולהפוך אותה לפעולה פשוטה, מהירה ומבוקרת יותר. אם הטכנולוגיה תצליח לקצר את משך הפרוצדורה ולשפר את האחידות בקיבוע התפרים, יכולה להיות לכך משמעות ממשית עבור המנתח ועבור המטופל".

פרופ' מוסא יודעים | צילום: מיקי אופק

הפיתוח של Surgical KIS משתלב בגישה של חממת יודעים, המתמקדת בזיהוי צרכים רפואיים שעולים מהשטח ובפיתוח טכנולוגיות שמבקשות לתת להם מענה מעשי. החברה פועלת ביוקנעם ומקדמת את הטכנולוגיה לקראת המשך פיתוח ובחינה קלינית.

טל יודעים | צילום: מיקי אופק

טל יודעים, מנכ"ל חממת יודעים: "בחדר הניתוח יש פעולות שנראות קטנות, אבל כשהן חוזרות שוב ושוב הן משפיעות על משך הניתוח ועל עבודת הצוות. הרעיון של Surgical KIS הוא לא להמציא מחדש את ניתוח הלב, אלא לשפר שלב בסיסי בתוכו. דווקא חדשנות מהסוג הזה יכולה בסופו של דבר ליצור שינוי משמעותי בפרוצדורות שמבוצעות ברחבי העולם."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר