רשימה זו נכתבה ללא שימוש בבינה מלאכותית

מה שהחל ב-2020 כרפורמה נוקשה שהגבילה את אורך כתבי הטענות, התברר באופן כמעט נבואי ככלי היחיד שמונע מעורכי דין להציף את בתי המשפט ב"ספרי" בינה מלאכותית • כשה-AI מאיים להציף את המערכת, הדיסציפלינה האנושית היא זו שמשאירה אותנו בני אדם

רשימה זו נכתבה ללא שימוש בבינה מלאכותית. צילום: Gemini

בסוף שנת 2020 נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. אחרי עשרות שנים שבהן התרגלנו לתקנות הקודמות, אנו עורכי הדין נאלצנו לציית לכללים נוקשים של מועדים, הצהרה על עדים, ובעיקר - של אורך כתבי הטענות וסדר כתיבתם. לא עוד מסמכים ארוכים כאורך הגלות, ערוכים בצורה חופשית, שלעתים קשה היה להתמצא בהם, אך נתנו דרור ליצירתיות כותביהם. מעתה - חלוקה נוקשה לחלקים, מספר עמודים קבוע, הגבלה על אורך בקשות ותצהירים, ומגבלות אחרות שחלקן הקטן התקיים קודם לכן, אך כעת נאכפות ביתר שאת.

ככלל, אנשים לא אוהבים שינוי. רבים סבורים שהשינוי בנוסח התקנות במקרה הטוב לא השיג דבר, ובמקרה הרע הזיק. אבל אני רוצה להציע תובנה לגבי נושא שיש לו פוטנציאל לשבש לחלוטין את העבודה המשפטית. נושא, שלדעתי לא עמד לנגד עיני מתקיני התקנות, אך באופן נבואי כמעט הם ראו את הנולד ונתנו לנו כלי להתמודדות עימו בדמות אותן המגבלות ממש.

עו"ד אמיר אבני, צילום: אסנת רום

כוונתי למודלי הבינה המלאכותית שחדרו לחיינו והביאו למציאות חדשה, שבה ניתן ליצור תוך זמן קצר מסמכים עבי כרס, שופעים בעובדות וטיעונים, בכל אורך וצורה שרק תרצו. דמיינו מה היה קורה אם היינו עדיין בעידן התקנות הקודמות.

אילו "ספרים" היו מוגשים ומאלצים את השופטים ועורכי הדין לברור מוץ מתבן בבליל המידע שבהם. איני טוען שזה בהכרח היה המקרה הרווח, או חלילה שרוב עורכי הדין אינם יודעים להתנסח או עושים שימוש יתר ב-AI, אלא רק שישנם עורכי דין כאלה (וגם בעבר היו שכתבו ללא סדר והכרה), ושבלעדי המגבלות שבתקנות היה קשה מאוד להתמודד עם מצבים אלה, שלהערכתי היו הולכים ונעשים נפוצים.

נכון, שישנם גם כלי AI שיכולים לבצע פעולה הפוכה - לבצע ניתוח של מסמכים ארוכים ולסייע להבינם. אבל זהו בדיוק המקום שבו השימוש ב-AI הופך בעיניי למסוכן. עסקינן בדיני נפשות. לכל מילה מגיעה תשומת הלב הראויה לה, לפעמים היא יכולה להכריע גורלו של תיק וגורלו של אדם. לכן החשיבות של עורך הדין, שיגיש מסמכים שהוא יודע מה תוכנם ויקרא את המסמכים שיגיש לו חברו, ובית המשפט יוכל להבינם בלי "לטבוע" בים המילים שכל AI ממוצע יכול להפיק.

בינה מלאכותית, צילום: רויטרס

איני מתכוון להביע כאן התנגדות לקדמה. עם הזמן מערכת המשפט תדע להתמודד עם הבינה המלאכותית ויתאפשר שימוש מושכל בה. כבר כעת הנהלת בתי המשפט מבקשת לשלב את ה-AI בעבודת השופטים. אבל חיוני שהגורם האנושי - זה הטוען וזה שמחליט - יישאר הדומיננטי. אחרי הכל, זוהי המטרה האולטימטיבית של בית המשפט - לעשות צדק, לתת לכל אחד את יומו, ולקבל החלטות של בני אדם בעניינם של בני אדם לאחר שמיעת טענות של בני אדם. אם ניתן למחשבים להחליט על חיינו, במה שונה הדבר מכל החלטה שרירותית אחרת?

רק בגלל שה-AI יכול ליצור מסמכים שמדמים כתיבה אנושית, זה לא עושה אותו אנושי, וזה שבינה מלאכותית נראית כאילו שהיא שוקלת שיקולים של בני אדם, לא אומר שהיא באמת עושה כן. התקנות החדשות נתנו לנו הבניה של כתבי טענות, שחייבים להישאר קצרים מסודרים ותמציתיים, מה שמאפשר לנו עורכי הדין, ולשופטים השומעים את טענותינו ומחליטים בהן, להישאר בני אדם.

ותודה מיוחדת מגיעה לחברי הוועדה לשינויים ברפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, שעליהם נמנה שותפי וחברי עו"ד דוד פורר, שנקראו לדגל והפכו את נוסחן לשימושי ולנוח יותר לעיקול. אנו קוצרים היום את הפירות.

בית משפט (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

רשימה זו נכתבה ללא שימוש בבינה מלאכותית.

הכותב הינו שותף במשרד עורכי דין פורר לוי ושות'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר