המרוץ לטרה-ביט: בזמן שרשת הדור החמישי (5G) עדיין מתפרסת בעצלתיים בחלקים רבים בעולם, ענקיות התקשורת והמעבדות המדציות כבר נמצאות בעיצומו של המרוץ הגדול הבא - רשת הדור השישי (6G). אם 5G הבטיחה לנו חיבור יציב למכוניות אוטונומיות וערים חכמות, 6G מציבה רף שנשמע כמעט בדיוני; מהירויות תקשורת שיאפשרו להוריד ספריות וידאו שלמות בשבריר שנייה וזמן תגובה כמעט אפסי.
על פי הערכות התעשייה, ההשקה המסחרית הראשונה של 6G צפויה להתרחש סביב שנת 2030. אך מתחת לביצועים המרהיבים מסתתרים אתגרים פיזיקליים ותשתיתיים אדירים.
המהירות מול המציאות
כדי להבין את העוצמה של 6G, כדאי להשוות בין המספרים התיאורטיים לבין מה שאנחנו מקבלים בפועל ביומיום. רשת 5G, בתיאוריה מסוגלת להגיע לקצב שיא של כ-10 עד 20 גיגה-ביט בשנייה (Gbps). בפועל, ברוב הסמארטפונים הצרכניים, המהירות נעה סביב 100-200 מגה-ביט בשנייה (Mbps) בלבד. רשת 6G צפויה להגיע למהירות שיא תיאורטית של 1 טרה-ביט בשנייה (1 Tbps) - כלומר 1,000 גיגה-ביט בשנייה.
Gbps / Tbps (Giga/Tera bits per second): יחידות מידה לקצב העברת נתונים. 1 טרה-ביט (Tbps) שווה ל-1,000 גיגה-ביט (Gbps).
מה משמעות המהירות הזו בחיים האמיתיים? סרט קולנוע מלא באיכות 4K בנפח של כ-20 גיגה-בייט, שמהווה כיום משימה של כמה דקות בהורדה רגילה, יירד לטלפון שלכם בתוך פחות מ-0.05 שניות - מהיר יותר ממחזור עפעוף של עין אנושית.
הסוד הפיזיקלי: מעבר לגלי ה-Terahertz
הסיבה ליכולת העברת הנתונים הבלתי תפוסה הזו טמונה בשימוש בספקטרום תדרים חדש לחלוטין. בגלי רדיו, ישנו כלל ברזל פיזיקלי. ככל שהתדר גבוה יותר, כך ניתן לדחוס בתוכו יותר מידע בכל שנייה. בעוד שרשתות 5G פועלות בעיקר בתדרים של מתחת ל-40 גיגה-הרץ (GHz), רשת 6G תעשה שימוש בתדרי תרה-הרץ (THz) - בטווח שבין 95 גיגה-הרץ ל-3 תרה-הרץ.
Terahertz (THz): יחידת מידה לתדרים גבוהים במיוחד (מיליארדי מחזורים בשנייה), הנמצאים בספקטרום שבין גלי מיקרו לגל אינפרא-אדום.
הקאץ' הפיזיקלי: כשהאוויר עצמו עוצר את האינטרנט
אם התדרים הגבוהים כל כך מדהימים, למה לא השתמשנו בהם עד היום? כאן נכנסת לתמונה המגבלה הפיזיקלית הגדולה. גלי תרה-הרץ הם קצרים מאוד. ככל שהגל קצר יותר, היכולת שלו לעבור דרך מכשולים פיזיים שואפת לאפס.
גלי 6G אינם מסוגלים לעבור דרך קירות בטון, זכוכית עבה ואפילו גוף אנושי. אפילו לחות, אדי מים באוויר וגשם קל מסוגלים לספוג את הגלים הללו ולחסום את האות לחלוטין. כדי שטכנולוגיית 6G תעבוד, המכשיר שלכם חייב להיות בקו ראייה ישיר עם אנטנת השידור.
המשמעות התשתיתית היא דרמטית: במקום אנטנות ענק על גגות מרוחקים כמו בדורות הקודמים, דור 6 יתבסס על פריסה צפופה של מיליוני אנטנות זעירות שיותקנו על תחנות אוטובוס, עמודי תאורה, בתוך חדרים בבתים פרטיים ואפילו על גבי מכשירי חשמל.
Small Cells: תחנות בסיס ואנטנות תקשורת בעלות טווח קצר והספק נמוך, המשמשות לעיבוי רשתות סלולריות בצפיפות גבוהה.
לא רק מהירות: עולם של חיווט דיגיטלי
רשת 6G לא מיועדת רק כדי לספק גלישה מהירה יותר בסמארטפון. השינוי האמיתי טמון בשימושים התעשייתיים והעתידניים שלה, לדוגמא הולוגרמות בזמן אמת ורפואה מרחוק.
מה זה אומר? העברת נפחי מידע עצומים הנדרשים לשידורי הולוגרמה תלת-ממדיים ללא שום שיהוי (Latency); שיהוי נמוך מ-1 מילי-שנייה יאפשר לרופאים לבצע פרוצדורות כירורגיות מורכבות בעזרת רובוטים בצד השני של העולם. בנוסף, רשתות 6G יישלטו וינוהלו בעצמן על ידי מודלי AI כדי לנתב אנטנות ועומסים באופן נזיל בהתאם לתנועת התושבים בעיר.
Latency: זמן התגובה של הרשת, המודד את פרק הזמן שלוקח לחבילת מידע לעבור מנקודת המוצא ליעד.
הדרך ל-2030 עוד ארוכה והאתגרים ההנדסיים עצומים, אך דבר אחד בטוח. כשטכנולוגיית 6G תגיע, היא תהפוך את רשתות ה-5G של היום לזיכרון רחוק.
3 מונחים שחייבים להכיר
מה זה בכלל "תדר" ולמה הוא משנה את המהירות? תחשבו על תדר כעל רוחב של כביש מהיר.
תדרים נמוכים (דור 3 ו-4): כביש צר עם נתיב אחד. המכוניות (המידע) נוסעות לאט, אבל הכביש ארוך ויכול לעבור דרך הרים ומנהרות (מסוגל לעבור קירות ולכסות מרחקים עצומים).
תדרי תרה-הרץ (דור 6): אוטוסטרדה של 50 נתיבים. כמות אדירה של מכוניות יכולה לנסוע בבת אחת ובמהירות שיא, אבל הכביש נחסם ברגע שיש עליו אפילו אבן קטנה (קיר, חלון או אדים באוויר).
מה זה "שיהוי" ולמה הוא חשוב יותר ממהירות? מהירות הורדה היא כמה מידע נכנס בשנייה, ואילו שיהוי הוא הזמן שלוקח לפקודה שלכם להגיע לשרת ולחזור. לדוגמא, כשאתם לוחצים על דוושת הבלם במכונית בורת בשלט רחוק, השיהוי הוא שבריר השנייה שחולף בין הלחיצה שלכם לבין העובדה שהגלגלים באמת נעצרים. ב-6G השיהוי יהיה אפסי (פחות ממילי-שנייה אחת), מה שיאפשר תגובה מיידית הנדרשת למכוניות אוטונומיות או ניתוחים רפואיים מרחוק.
ולמה שנצטרך אנטנות בתוך הבית? בגלל שגלי תרה-הרץ לא עוקפים מכשולים, הקרינה של אנטנה מחוץ לבניין פשוט תפגע בקיר החיצוני ותחזור אחורה. כדי ליהנות מ-6G בתוך הסלון, המחשב או הטלפון שלכם ייאלצו לתקשר עם אנטנה זעירה שתהיה מותקנת בתוך החדר (בדומה לנתב Wi-Fi ביתי כיום).
מ-3G ל-4G: דור שנעלם ודור שהפך למובן מאליו
כדי להבין לאן אנחנו צועדים עם ה-6G, שווה להביט אחורה על הדורות שהביאו אותנו עד הלום - ובפרט על הדור השלישי (3G), שנפרד מאיתנו בימים אלה באופן רשמי. דור 3, שהוגדר בתחילת שנות ה-2000, היה המהפכה שאיפשרה לראשונה חיבור אמיתי של הטלפון הנייד לרשת האינטרנט. הוא זה שהביא לעולם את שיחות הווידאו הראשונות, גלישה בסיסית באתרים והורדת צלצולים.
אלא שכיום, מפעילות התקשורת ברחבי העולם (ובישראל בפרט) נמצאות בעיצומו של תהליך סגירה סופי ("שקיעת תדרים") של רשתות ה-3G. התדרים הישנים הללו מפונים ונלקחים לטובת עיבוי הרשתות המתקדמות יותר. עבור הצרכנים, המשמעות היא שמכשירים ישנים מאוד, או טלפונים דור 3 ששימשו כגיבוי, יפסיקו לעבוד לחלוטין.
מנגד, הדור הרביעי (4G / LTE), שהגיח בסביבות 2010, הוא זה שיצר בפועל את "כלכלת האפליקציות". המהפכה של ה-4G התבטאה בזינוק מטורף במהירות - מפיסות מידע איטיות לשיוט חלק שהפך את ה-Streaming (שכולנו אוהבים ומכירים כמו יוטיוב, נטפליקס, ספוטיפיי), ה-Waze והרשתות החברתיות לחלק בלתי נפרד מנהורח החיים שלנו. 4G הפך את הסמארטפון ממכשיר תקשורת למחשב כף יד מלא.
גם בעידן ה-5G וה-6G, רשת ה-4G תמשיך לשמש עוד שנים רבות כרשת הביטחון הבסיסית והאמינה ביותר בעולם.
סערת ה-5G: כשהטכנולוגיה פגשה את תיאוריות הקונספירציה
אין עוד דור טכנולוגי שספג אש כמו רשת ה-5G. עם תחילת פריסתה העולמית (ובמקביל להתפרצות מגפת הקורונה ב-2020), הרשת הפכה למטרה המרכזית של גל תיאוריות קונספירציה חסר תקדים. ברשתות החברתיות נפוצו טענות שקריות לפיהן קרינת ה-5G "מחלישה את המערכת החיסונית" ואף מפיצה את הנגיף עצמו.
העיתון מחק את הכתבה תוך כמה שעות, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. הקשר הדמיוני בין הטכנולוגיה לנגיף נולד. ברשתות החברתיות (בעיקר פייסבוק, טוויטר וקבוצות וואטסאפ) התגבשו שתי גרסאות מרכזיות לקונספירציה.
בתחילת 2020, העולם נכנס לחרדה משתקת. נגיף שקוף ומסוכן התפשט במהירות, מדינות נכנסו לסגרים, והציבור חיפש תשובות. במקביל, חברות התקשורת החלו להקים באותן שנים בדיוק את תשתיות הדור ה-5 מה שהתבטא בהופעה פתאומית של אנטנות חדשות ברחובות, שנראו שונה מהאנטנות שהורגלנו אליהן. הניצוץ שהצית את הקונספירציה נולד מראיון שהעניק רופא בלגי בשם כריס ואן קרקובן לעיתון מקומי בינואר 2020. הוא טען כי "5G מסוכן לבריאות", וציין כבדרך אגב שבווהאן (עיר המקור של הנגיף בסין) הותקנו המון אנטנות 5G ב-2019.
1. גרסת הדיכוי החיסוני (הגרסה ה"רכה"): הטענה הייתה שקרינת ה-5G בתדרי ה-Millimeter Wave אינה משדרת וירוס, אלא "מחלישה את המערכת החיסונית" של בני האדם. לפי הסבר זה, האנטנות גורמות לגוף להיות פגיע, וכך אנשים נדבקים בקלות בנגיף הקורונה.
2. גרסת ה"וירוס הוא שקר" (הגרסה הקיצונית): לפי תיאוריה זו, נגיף הקורונה בכלל אינו קיים (או שהוא סתם צינון). הטענה הייתה שהתסמינים - קשיי נשימה, מחסור בחמצן בדם והתמוטטות - נגרמים ישירות ממכת קרינה של אנטנות ה-5G, והממשלות המציאו "מגפה" כדי להסתיר את הנזק של הרשת החדשה ולכלוא אנשים בבתים.
למה דווקא ווהאן?
קונספירציות מצליחות כשיש בהן "חצי אמת". במקרה הזה. העובדה היא כי העיר ווהאן בסין הייתה אכן אחת מערי הפיילוט הראשונות בסין שבהן נפרסה רשת 5G בהיקף נרחב בסוף 2019. העובדה המקבילה: ווהאן הייתה גם מוקד התפרצות הקורונה. הקונספירטורים חיברו בין שני האירועים החופפים האלו (מתאם אקראי) וטענו שיש ביניהם קשר סיבתי: "הנה, איפה ששמו 5G - שם אנשים חלו".
כמובן שהם התעלמו מהעובדה שהנגיף התפשט במהירות גם במדינות שבהן לא הייתה שום תשתית 5G באותו הזמן (כמו איראן, אקוודור או חלקים נרחבים מאפריקה).
זה לא נשאר רק בפוסטים בפייסבוק. הפחד פגש את המציאות בשטח באלימות חסרת תקדים. בבריטניה, בהולנדיה, בבלגיה ובאוסטרליה הוצתו ונחרבו עשרות תורני תקשורת וסלולר. בבריטניה לבדה נרשמו עשרות מקרי הצתה של אנטנות - חלקן בכלל היו אנטנות 4G ישנות שתפקדו כתשתית חיונית עבור בתי חולים וניידות טיפול נמרץ. טכנאי תקשורת שירדו לשטח כדי לתקן תשתיות או להניח סיבים אופטיים ספגו קללות, יריקות ואיומים ברצח מתושבים שחשדו שהם "מפיצים את הווירוס".
ההיסטריה הגיעה לממדים שחייבו התערבות של הגופים הגבוהים ביותר. ארגון הבריאות העולמי (WHO) הקים עמוד מיוחד להפרכת מיתוסים ופרסם קמפיין נרחב שהסביר כי "וירוסים אינם יכולים לנוע על גבי גלי רדיו או רשתות סלולריות".
קהילת הפיזיקאים הסבירה שוב ושוב את ההבדל בין קרינה מייננת (כמו קרני X או קרינה גרעינית, שמסוגלת לפרק פיזית אטומים ולפגוע ב-DNA) לבין קרינה בלתי-מייננת (כמו גלי רדיו, Wi-Fi ו-5G), שאין לה מספיק אנרגיה כדי לשנות מבנה כימי של תאים או לייצר וירוסים.
ענקיות הדיגיטל כמו פייסבוק, יוטיוב וטוויטר החלו להסיר באופן אקטיבי סרטונים ופוסטים שקישרו בין 5G לקורונה, וחסמו חשבונות של משפיענים שהפיצו את התיאוריה.
פאניקת ה-5G והקורונה תיזכר בהיסטוריה של הטכנולוגיה כדוגמה קלאסית לכך שטכנולוגיה חדשה + חוסר הבנה מדעי + משבר בריאותי עולמי = כר פורא להיווצרות היסטריה המונית. זו נקודה למחשבה לקראת ה-6G. ככל שטכנולוגיה נהיית מורכבת יותר ודורשת אנטנות צפופות יותר, כך אתגר ההסברה הציבורי הופך למורכב לא פחות מהאתגר ההנדסי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו