ממשל טראמפ ממשיך במלחמה מול חברות ה-AI הגדולות. אמש (חמישי) פנו אנשיו של דונלד טראמפ לחברת OpenAI בדרישה חסרת תקדים: לעכב ולדורג את השקתו של מודל החדש והמתקדם ביותר שלה, GPT 5.6. על פי הדרישה, הממשל האמריקני יבצע סינון ביטחוני ויאשר פרטנית כל ארגון שיקבל גישה מוקדמת לכלי העוצמתי.
החברה תכננה להעניק גישה מוקדמת לכשני תריסר שותפים נבחרים כחלק מתצוגה מקדימה מוגבלת. כעת, בעקבות התערבות הדרג הממשלתי, המנכ"ל סאם אלטמן הבהיר לצוותו כי הגישה לשותפים אלו תותנה באישור הממשל "לקוח אחר לקוח".
הדרישה לריסון ההפצה הגיעה מצד שורה של גופים רשמיים, ובהם משרד האוצר האמריקני, משרד המסחר, משרד מנהל הסייבר הלאומי בבית הלבן, וכן המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה.
החשש: קריסת הגנות סייבר וזליגה לסין
ההחלטה על נקיטת גישה מדורגת נובעת מחששות כבדים בממשל מפני יכולותיהם של מודלים חדשים ועוצמתיים לפרוץ הגנות סייבר קיימות, לשבש תעשיות קריטיות, ולזלוג למדינות יריבות - ובראשן סין.
התערבות זו מציגה את הניסיון המבוזר של הממשל לרסן את סיכוני הטכנולוגיה, למרות שהנשיא טראמפ מזהיר באופן עקבי מפני רגולציה כבדה על תחום ה-AI, ויועציו מדגישים כי החברות "חייבות להיות חופשיות לחדש".
האיום הנגדי: קוד פתוח ללא פיקוח
החשש האמריקני מפני זליגת טכנולוגיה לסין אינו מקרי, ונראה כי המלחמה הקרה על עתיד ה-AI כבר בעיצומה. חברת Z.ai הסינית השיקה לאחרונה את מודל הבינה המלאכותית החדש שלה, GLM-5.2, אשר מעורר דאגה עמוקה בקרב מומחי אבטחת מידע וסייבר.
על פי הערכות של החברות Graphistry ו-Semgrep, המודל הסיני החדש מציג ביצועים המשתווים לאלו של המודלים המובילים מבית OpenAI ואנתרופיק בכל הנוגע לזיהוי פגיעויות וניתוח איומי סייבר - אך הוא מוצע לשוק בחצי מהמחיר של מתחריו האמריקנים.
מה שהופך את GLM-5.2 לאיום ממשי היא העובדה שהוא מופץ כקוד פתוח, מה שמאפשר להריץ אותו באופן מקומי, לשנות את הגדרות האבטחה שלו ולהתאים אותו לכל משימה. בניגוד לשירותים מסחריים מפוקחים, מודלים בקוד פתוח אינם מאפשרים לחברה המפתחת לשלוט בשימוש בהם או לחסום משתמשים לרעה.
מומחים מזהירים כי הדבר מקל משמעותית על פושעי סייבר, כאשר בפורומים בשפה הרוסית כבר החלו להתפתח דיונים ערים על דרכים לעקיפת מנגנוני ההגנה של המודל, במטרה ליצור בעזרתו כלים עצמאיים למתקפות פישינג, איתור פרצות אבטחה ופעילויות זדוניות אחרות.
זיגזג בבית הלבן: הצו הנשיאותי החסוי
המהלך האחרון חושף תפנית חדה במדיניות הטכנולוגית של הבית הלבן. הממשל הנוכחי, שחרט על דגלו גישת "אי-התערבות" ודחף לחופש חדשנות מוחלט עבור חברות הטכנולוגיה, החל בחודשים האחרונים ללחוץ באופן אקטיבי לפיקוח פדרלי על מודלי הקצה.
שיאה של המגמה הגיע מוקדם יותר החודש, כאשר טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה לחברות AI נבחרות להגיש באופן וולונטרי את המודלים החדשים שלהן לבדיקה והערכה ממשלתית מקיפה - עוד לפני שהם משוחררים לשוק הציבורי.
חשוב לציין כי הבהלה במסדרונות הממשל האמריקני מוצדקת כאשר צוללים ליכולות המחשוב של המודלים החדשים. פושעי סייבר משתמשים בכלים אוטומטיים מזה שנים, אך בעידן ה-AI הגנרטיבי הם מקבלים תחמושת דיגיטלית קטלנית בהרבה. מודלי שפה גדולים (LLMs) כבר הוכיחו עליונות בכתיבת קוד זדוני, אולם החשש המרכזי ממודלי סייבר מתקדמים הוא שהם מסוגלים לא רק לאתר פרצות אבטחה חבויות במערכות ארגוניות מורכבות, אלא גם לנצל אותן ולבצע מתקפות כופר שלמות באופן אוטונומי לחלוטין - ובמהירות שאף אנליסט אנושי אינו מסוגל להתחרות בה.
חזית נוספת: אנתרופיק כבר ספגה סנקציות
OpenAI אינה היחידה שנמצאת על הכוונת. מוקדם יותר החודש הטיל משרד המסחר האמריקני הגבלות יצוא על המתחרה הגדולה אנתרופיק, יצרנית קלוד. הממשל אסר על אזרחים זרים להשתמש במודלים החדשים ביותר שלה, Mythos ו-Fable 5, משיקולי ביטחון לאומי, מה שהוביל את אנתרופיק להשבית את המודלים הללו לחלוטין לכלל המשתמשים.
תזכורת: מאחורי הקלעים של פרשת אנתרופיק עמדו מספר גורמים. שר האוצר, סקוט בסנט, הביע חשש עמוק מיכולתו של המודל Mythos לנצל נקודות תורפה במערכת הפיננסית הגלובלית. כמו כן, חוקרים מחברת אמזון, משקיעה גדולה באנתרופיק, זיהו פוטנציאל ל"פריצת מגבלות", מעקף של מנגנוני ההגנה של המודל המאפשר לחלץ מידע על פרצות אבטחה בתוכנות. מנכ"ל אמזון, אנדי ג'אסי, העלה את החששות הללו ישירות בפני גורמים רשמיים בארה"ב.
ברקע הדברים מתנהל מאבק משפטי בין אנתרופיק לממשל, לאחר שהחברה סירבה לאפשר שימוש בלתי מוגבל בטכנולוגיה שלה לצרכי מלחמה. שופט פדרלי אמנם חסם את הפנטגון מלהטיל עליה סנקציות בשל כך, אך המאבק המשפטי נמשך.
עוד לפני החרם של משרד המסחר, החברה המתחרה אנתרופיק ניסתה לפעול בעצמה כדי למנוע אסון. החברה עוררה סערה מוקדם יותר השנה כשהודיעה כי מודל הדגל שלה, Claude Mythos, לא יופץ באופן חופשי אלא יישאר תחת מעטה חשאיות במסגרת תוכנית מיוחדת שזכתה לשם "Project Glasswing".
במסגרת הפרויקט, הגישה למודל הוגבלה מראש לחוג מצומצם מאוד של שותפים מובחרים, מתוך הבנה של הנהלת החברה כי הכלי חזק מדי ועלול לגרום לנזק חסר תקדים אם ייפול לידיים הלא נכונות. בעוד חלק מהמשקיפים בתעשייה טענו אז כי מדובר בגימיק שיווקי מתוחכם, הצעדים האחרונים של הממשל מוכיחים כי האיום היה ממשי לחלוטין.
חלום הטריליון דולר: אלטמן לא מתפשר ומכוון ל-2027
למרות הפיקוח ההדוק, ב-OpenAI כאמור, מקווים כי מדובר בעיכוב זמני בלבד. בפגישה שנערכה השבוע, שיתף אלטמן את עובדי החברה בלוח הזמנים המתוכנן. אם שלב התצוגה המקדימה המוגבלת - זה המותנה באישור הממשל "לקוח אחר לקוח" - יעבור בהצלחה וללא תקלות, החברה שואפת לעבור להשקה מלאה ורחבה של GPT 5.6 לציבור הרחב כבר מספר שבועות לאחר מכן.
מתברר כי הלחץ הממשלתי לא תפס את החברה לחלוטין בהפתעה; אנשי הצוות של OpenAI עבדו בחודשים האחרונים בצורה צמודה מאוד עם נציגי הממשל על הכנת ההשקה המורכבת הזו.
במקביל ללחצים הממשלתיים, OpenAI מתכננת את צעדיה הכלכליים, אך הדרך לבורסה מתארכת. החברה, שהגישה בקשה חסויה להנפקה ראשונית לציבור בארה"ב, שוקלת לדחות את הבכורה הציבורית שלה לשנה הבאה או אף לשנת 2027. הסיבה לדחייה נעוצה ביעד השווי השפתני של החברה. ראשית - היעד של OpenAI. החברה מכוונת לשווי שוק היסטורי של עד 1 טריליון דולר.
בנוסף, מתמודדת החברה עם דילמת היועצים, שהציגו בפני ההנהלה שתי אפשרויות - להמתין לשנת 2027 כדי להנפיק לפי שווי של טריליון דולר, או להתפשר על שווי נמוך יותר לטובת רישום מהיר יותר בבורסה.
אלטמן חתך את הדיון והבהיר כי כל שינוי או הפחתה ביעד שווי הטריליון דולר הם מחוץ לתחום. סמנכ"לית הכספים, שרה פריאר, כבר שיתפה חלק מהשותפים בכך שהחברה מכוונת כעת רשמית להנפקה בשנת 2027.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו