המטופלים המגיעים למרפאה הטרום-ניתוחית בבית החולים איכילוב פוגשים בתקופה האחרונה מכשיר חדש בחדר ההמתנה: עמדת שירות עצמי שמאפשרת לבצע את הבדיקות הבסיסיות לקראת הביקור. במקום להמתין לאחות שתמדוד לחץ דם, דופק או חום, הם מתבקשים להזדהות, לעקוב אחר ההנחיות על המסך ולהשלים את המדדים כבר בשלב ההמתנה, כך שכאשר הם נקראים לרופא, חלק מהמידע כבר זמין בתיק הרפואי.
המערכת, שפותחה על ידי חברת מיטווך תחת השם MitCare, משלבת חיישנים רפואיים למדידת לחץ דם, דופק, סטורציה, חום, גובה ומשקל, ומחשבת גם את מדד ה-BMI. הנתונים מוזנים ישירות למערכת המידע הרפואית של בית החולים, כך שלא מדובר במכשיר מדידה עצמאי אלא בחלק מזרימת העבודה הקלינית.
"אנחנו קוראים לזה שירות עצמי בעולמות הרפואה", אומר אמנון אבי-גיא, מנהל חטיבת הרובוטיקה Robotize של מיטווך. "זה מאפשר למטופל לקחת לעצמו מדדים, במקום להמתין לצוות הרפואי".
בשלב זה מדובר בפריסה מדורגת דרך נקודות עומס ספציפיות. באיכילוב המערכת פועלת מזה מספר חודשים במרפאה טרום-ניתוחית, ובמקביל מתבצעים פיילוטים נוספים גם בקופות החולים של כללית ובבית החולים בילינסון. במסגרת הבחינה, נשקל שילוב של המערכת בסביבות כמו חדרי מיון ומרפאות המטפלות במטופלים חוזרים, למשל בתחומים אונקולוגיים.
המכנה המשותף הוא עומס תפעולי, צורך במדידות חוזרות ומחסור מתמשך בכוח אדם סיעודי. "הפקק הוא בדרך כלל בבוקר, כשמטופלים מחכים למדדים", אומר אבי-גיא. "שם זה יכול לעשות הבדל".
במקביל, החברה מקדמת פרויקטים גם בקהילה. המכשיר פותח לאורך מספר שנים בשיתוף מכבי שירותי בריאות, במסגרת עבודה עם יחידת החדשנות של הקופה, וכעת מתוכננת עלייה לפרודקשן בתוך חודשים ספורים, כולל התאמת שאלונים רפואיים לשימוש בעמדות. בכללית נבחנת המערכת כחלק מקונספט רחב יותר של "מרפאת העתיד", שבו שירותים מסוימים עוברים למודל דיגיטלי מבוסס שירות עצמי.
לדברי אבי-גיא, "זה נותן לבן אדם תחושת שיתוף בהליך, חוסך כוח אדם של אחיות". עוד הוא מציין כי הפידבק מהשטח הוא "וואו, איך לא עשו את זה קודם".
נוסדה עוד בתקופת המנדט
המהלך הנוכחי משתלב בהיסטוריה הארוכה של מיטווך, שנוסדה בשנת 1933 - עוד בימי המנדט הבריטי - כחברה שעסקה בציוד משרדי ומערכות מכניות לניהול עסקים. בשנים שבהן הכלכלה המקומית הייתה בראשית דרכה, החברה סיפקה פתרונות כמו קופות רושמות, מכונות חישוב וציוד לעיבוד נתונים - טכנולוגיות שנחשבו אז מתקדמות ואפשרו לייעל פעילות מסחרית וציבורית בארץ שהתבססה.
אחת מנקודות הציון המשמעותיות בפעילותה הגיעה כעבור כמה עשורים, כאשר הביאה לישראל את הכספומטים הראשונים. אחד המכשירים הראשונים הוצב בסוף שנות ה-70 בסניף הבנק הבינלאומי ברחוב דיזנגוף בתל אביב. המכשיר היה פשוט יחסית בסטנדרטים של היום ואפשר בעיקר משיכת מזומן, אך הוא סימן שינוי תפיסתי עמוק: לראשונה יכלו לקוחות לבצע פעולה בנקאית בעצמם, בלי להמתין לפקיד ובלי להיות תלויים בשעות הפתיחה של הסניף.
באותן שנים, הרעיון של שירות עצמי עדיין לא היה מובן מאליו. הבנקאות התבססה על אינטראקציה ישירה עם פקידים, והתורים היו חלק בלתי נפרד מהחוויה. הכנסת הכספומטים - ובהמשך פריסתם הרחבה ברחבי הארץ - שינתה את המשוואה הזו מן היסוד והעבירה פעולות בסיסיות מהדלפק למכונה.
יותר מחמישה עשורים אחרי, מיטווך מנסה ליישם היגיון דומה בסביבה אחרת לגמרי - מערכת הבריאות. עמדת MitCare נועדה, במידה מסוימת, לעשות למפגש הרפואי הראשוני את מה שהכספומט עשה לבנקאות: להעביר פעולה שגרתית מהצוות למטופל עצמו. במקרה הזה לא מדובר במשיכת מזומן אלא במדידת לחץ דם, חום או סטורציה, אך העיקרון התפעולי דומה.
ההבדל הוא כמובן ברמת המורכבות והרגישות. בעוד שהכספומט טיפל בפעולות פיננסיות מוגדרות, הקיוסק הרפואי משתלב בתהליך קליני, מחייב אינטגרציה למערכות מידע רפואיות ולעיתים גם התאמה לפרוטוקולים טיפוליים. בעתיד, מערכות כאלה עשויות לשלב גם יכולות בינה מלאכותית שיסייעו בניתוח שאלונים רפואיים, זיהוי חריגות במדדים והכוונת מטופלים.
השאלה היא האם כפי שהציבור התרגל לבצע פעולות בנקאיות בעצמו, הוא יהיה מוכן לבצע באופן עצמאי גם חלק מהשלבים הראשונים של המפגש עם מערכת הבריאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו