"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
"אף אלקטרוני"

סוף סוף: הטלפון שלכם עומד לקבל חוש ריח

חוקרים פיתחו אב-טיפוס מהפכני של שבב חישה המזהה עקבות אלרגנים וריקבון מזון בדיוק של יותר מ-92% • הטכנולוגיה, שפועלת בטמפרטורת החדר ומבוססת על ננו-צינורות פחמן ולמידת מכונה, כבר תורגמה לאפליקציה • הטכנולוגיה החדישה עשויה למנוע הרעלות ותגובות אלרגיות מסכנות חיים

, עודכן
0השמעה
המקרר שלכם משקר לכם? השבב המהפכני שיוכיח שאתם זורקים אוכל סתם , Gemini
המקרר שלכם משקר לכם? השבב המהפכני שיוכיח שאתם זורקים אוכל סתם. צילום: Gemini

צוות מחקר חשף אב-טיפוס של אף אלקטרוני שמזהה גזים הקשורים לקלקול מזון ולאלרגנים נפוצים מאגוזים, עם דיוק כולל מדווח של 92.6%. הפרויקט מתמקד בשבב משולב שקורא פרופילי ריח ייחודיים ומשתמש בלמידת מכונה כדי לסווג אותם, ובכך מאפשר זיהוי אוטומטי של מזונות שמתדרדרים או מכילים עקבות אלרגניים.

החוקרים המציאו "אף אלקטרוני", צילום: science.org

ההתקן בנוי כמערך של 16 חיישני גז מוקטנים, שכל אחד מהם מצופה בשכבת חישה שונה כדי להניב תגובה חשמלית ייחודית לתרכובות נדיפות נכנסות. בכך, ההתקן מאפשר זיהוי מבוסס-תבניות של ריחות מעבר ליכולת האנושית הטיפוסית.

החוקרים אימנו מודלים של למידת מכונה על פרופילי תגובה משבעה מזונות - תות שדה, אוכמנייה, בננה, אגוז מלך, לוז, קשיו ובוטן - ובנוסף כיוונו את המערכת להבחין בריח של עוף נא, חלב וביצים במצב טרי ולאחר 24 ו-48 שעות בטמפרטורת החדר. בבדיקות רגישות לאלרגנים הצליח המערך לזהות 0.05 גרם של אגוז מלך מבודד, שלדברי החוקרים הוא בערך אחד ממאה ממשקלו של אגוז מלך ממוצע קלוף.

כדי להשיג מערך חיישנים קומפקטי רב-חומרי על גבי שבב יחיד, הצוות השתמש בננו-צינורות פחמן כחומר מוליך במקום תחמוצות מתכת, דבר שאיפשר שכבות דקות עם שטח פנים תגובתי גדול ופעולה בטמפרטורת החדר, ובכך פתח את הדלת למגוון רחב יותר של חומרים רגישים לגז. הקבוצה פיתחה גם גרסה ניידת שניתן להפעיל באמצעות אפליקציית אייפון, ומתכננת לבחון אותה בסביבות מגוונות יותר תוך שיפור הרגישות והאמינות.

במקביל לתכנון המערך, הצוות התמודד עם אתגר מרכזי בזיהוי גזים: תגובתיות צולבת שעלולה לטשטש הבחנות בין ריחות דומים. מחברי המחקר ציינו כי לטכנולוגיה יש יישומים ישירים במניעת מחלות שמקורן במזון ותגובות אלרגיות שעלולות לסכן חיים, באמצעות איתור מזונות מתדרדרים ואלרגנים שמקורם באגוזים לפני הצריכה, וכי היא נותנת מענה לסוגיות בעלות חשיבות חברתית משמעותית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר