בבתי הקפה של מוסקבה מתנהל בימים אלו טקס קבוע: הגולשים מדליקים רשת פרטית וירטואלית (VPN) כדי להתכתב בוואטסאפ החסום, מכבים אותו כדי לרכוש כרטיס באתר הרכבות הממשלתי (שחוסם משתמשי VPN), ושולפים מכשיר סלולרי שני כדי לבדוק הודעות באפליקציה המקומית המפוקחת MAX. הדינמיקה הזו היא חלק מהסנקציות הדיגיטליות והאינטרנט המקומי המצטמצם ברוסיה. הניסיון של הנשיא ולדימיר פוטין לבנות "חומת אש" נתקל בהתנגדות אזרחית שקטה אך מאסיבית, שיוצרת שיבושים קשים במערכות הבנקאות, התחבורה והמסחר האלקטרוני במדינה.
החיים בשני עולמות
במסגרת הניסיון להשיג "ריבונות דיגיטלית", הרשויות ברוסיה מאיצות ומחריפות את החסימות על שירותים זרים כמו פלטפורמות מטא ואפליקציית טלגרם. במקביל, הן דוחפות את האזרחים לעבור לאלטרנטיבות מבוססות משטר כמו אפליקציית MAX, שנמצאת בבעלות ענקית הטכנולוגיה המקומית VK ומציגה כיום כ-85 מיליון משתמשים יומיים.
אלא שהחשש ממעקב מוחלט של שירותי הביטחון (ה-FSB) מייצר תופעות קיצוניות באוכלוסייה. אזרחים רבים, כולל פקידי ממשל בכירים, מנהלים את חייהם הדיגיטליים על גבי שני טלפונים נפרדים כדי לבודד את האפליקציות הממשלתיות משאר המידע שלהם. חלק מהמשתמשים אף מגדילים לעשות ומסירים פיזית את המיקרופונים והמצלמות מהמכשירים שבהם מותקנת האפליקציה הממשלתית MAX, מחשש לגישה חסויה של סוכנויות הביון.
לפי נתוני חברת הייעוץ המוסקבאית Digital Budget, במהלך מרץ 2026 בלבד נרשמו 9.2 מיליון הורדות של חמשת שירותי ה-VPN המובילים בחנות Google Play - זינוק של פי 14 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתוני מרכז לבאדה מראים כי שיעור הרוסים המודים בשימוש ב-VPN טיפס מ-23% בשנת 2022 ל-36% השנה.
השורה התחתונה של המהלך חורגת מהמאבק על חופש הביטוי והופכת לאיום כלכלי ופוליטי ישיר על היציבות ברוסיה. רגולטור התקשורת המקומי, רוסקומנדזור, חסם מאות שירותי VPN, אך הצעד הזה הוביל ל"אפקט בומרנג" תעשייתי.
באפריל 2026 החלו בנקים, משרדי ממשל וקמעונאיות ענק לחסום גישה לאתרים שלהם עבור משתמשים שה-VPN שלהם פעיל. התוצאה הייתה מיידית. ענקית המסחר המקומי Wildberries (המקבילה הרוסית לאמזון) ספגה צניחה של 10% בתעבורת האינטרנט שלה. אנליסטים מציינים כי הצרכן הרוסי הממוצע פשוט מאבד עניין ברכישה אם עמוד המוצר אינו נפתח, במקום לטרוח ולכבות את ה-VPN.
מעבר לכך, החסימות והשבתות האינטרנט הסלולרי מצד ה-FSB (המבוצעות לעיתים באמתלה של מניעת ניווט עבור מל"טים אוקראיניים) שיתקו את מוסקבה למשך כמעט שלושה שבועות במרץ האחרון. השיבוש היה כה עמוק, עד ששליחי חברות הפצה נאלצו להסתמך על רשתות Wi-Fi של חנויות כדי להוריד כתובות ידנית, ומכירות מפות הנייר בבירה הכפילו את עצמן.
נסיגה טקטית
התסכול הציבורי הגובר מהחסימות, לצד עליות המחירים, העלאות המסים והשחיקה מהמלחמה המתמשכת, גובה מחיר פוליטי מובהק. לפי נתוני סוקר המדינה VTsIOM, אחוזי התמיכה בפוטין צנחו מ-75.1% בפברואר ל-65.6% באפריל - הרמה הנמוכה ביותר מאז פתיחת המערכה באוקראינה ב-2022 (וכעת הם עומדים על כ-67%).
הפגיעה בפופולריות לקראת הבחירות לפרלמנט בספטמבר הקרוב עוררה דאגה חמורה בקרב בירוקרטים בכירים ברוסיה, הזקוקים לאינטרנט פועל ולפלטפורמת הטלגרם כדי לגייס קולות עבור מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת".
כתוצאה מכך, הקרמלין החל לרכך את הטון בשבועות האחרונים. פוטין עצמו הנחה את הממשלה לפעול במתינות והצהיר כי "התמקדות אך ורק באיסורים והגבלות היא חסרת תועלת". במקביל, תכנית ממשלתית לחייב ספקי סלולר לגבות תשלום נוסף ממשתמשים שיצרכו יותר מ-15 גיגה-בייט של דאטה זרה (מהלך שנועד לפגוע ישירות במשתמשי VPN) נדחתה באופן רשמי למאי, וצפויה לעלות לדיון מחודש רק לאחר הבחירות. עם זאת, כפי שמציינים מומחים מקומיים, ברוסיה אין דבר קבוע יותר מהזמני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו