"עמד שם סלע בצורת איבר מין": הווידוי שמטלטל עמק הסיליקון

תהליך גיוס ההון מקרנות הון סיכון נחשב מאז ומתמיד לטקס חניכה מפרך וכמעט אוניברסלי עבור יזמים. השבוע, ציוץ ויראלי של גרג אייזנברג, מייסד Late Checkout Studio, הצית גל חסר תקדים של חשיפות ב-X (לשעבר טוויטר), שבו שיתפו מייסדים מובילים סיפורים קורעים ומקוממים על התנהלות המשקיעים הגדולים בתעשייה.

אייזנברג פתח את השרשור כשסיפר על פיץ' לסבב גיוס ראשון על סך 15 מיליון דולר באחת משלוש הקרנות המובילות בעולם. "ישבו 12 אנשים בחדר הישיבות. אחד השותפים המנהלים פשוט נרדם לחלוטין. היה מעולף במשך יותר מ-30 דקות. אף אחד לא התייחס לזה, וכולם פשוט המשיכו להציג".

מסתבר שתופעת ה"נרקולפסיה של ה-VCs" נפוצה משחשבנו, ולא פעם היא מסתיימת באופן אבסורדי לחלוטין.

מארק פינקוס, מייסד Zynga, שיתף סיפור דומה וכתב: "הסתכלתי על החברה שארגנה את הפגישה ושאלתי אם להמשיך להציג. היא אמרה שכן. זה הרגיש כמו 'סופשבוע אצל ברני' גרסת עמק הסיליקון".

ליז וסל, שותפה ב-First Round Capital, סיפרה כי בשנת 2015, שותף מפורסם ברשימת "מידאס" נרדם במהלך פיץ' של חברת WayUp שהקימה, בעוד שותף אחר לא הפסיק להזעיף פנים. האבסורד? שעתיים לאחר ועדת ההשקעות הם שלחו לה מזכר הבנות. הצוות שלה סירב לקחת את הכסף, והמשקיעים נותרו בהלם.

התופעה כה נרחבת עד ששותפת אנדריסן הורוביץ (a16z) לשעבר, אריאנה סימפסון, צייצה בתגובה: "האם ה-VCs בסדר? נראה שיש שם מגיפת נרקולפסיה משתוללת".

השמות הגדולים נחשפים

בעוד חלק מהסיפורים נשארו בגדר אנקדוטות משעשעות, החשיפות של מת'יו פרינס, מייסד ענקית אבטחת המידע Cloudflare, הותירו את התעשייה בהלם לאחר שנקב בשמות של בכירי התעשייה.

פרינס חשף כי שותף בקרן הענק Sequoia Capital דחה את ההשקעה ב-Cloudflare מהסיבה המקוממת שהוא "לא מאמין שאישה יכולה להוביל חברת תשתיות אבטחה" - כשהוא מתייחס לשותפה-המייסדת וה-COO של החברה, מישל זטלין. בהתחשב בכך ש-Cloudflare נסחרת כיום לפי שווי שוק של 87 מיליארד דולר, עם הכנסות שנתיות צפויות של 2.8 מיליארד דולר ל-2026, נראה שהשיפוט של סקויה התיישן בצורה רעה מאוד.

שון מגווייר, שותף נוכחי בסקויה, ביקש מפרינס לחשוף את שם השותף המדובר, אך פרינס הסתפק ברמיזה: "אולי על כוס משקה יום אחד. אני מהמר שיש לך כבר ניחוש מצוין".

אם כבר ניחושים, פרינס התייחס למשקיע המיליארדר וינוד קוסלה ואמר עליו פעם: "הוא חכם ומבריק במיוחד, ואי אפשר להתווכח עם הרקורד שלו כמשקיע - הוא פשוט לא האישיות שהייתי בוחר לעבוד איתה".

פרינס לא עצר שם וסיפר על קוסלה, שהציע להשקיע בחברה אך דרש מפרינס "לפטר" את השותפים המייסדים שלו ולקחת את המניות שלהם לעצמו. פרינס נפגע מההצעה (שייתכן שהייתה מבחן אופי, לדבריו), חסם את המספר שלו ומאז השניים לא דיברו. מנגד, פרינס שיתף גם חוויה מול מארק אנדריסן - פרינס חשב שמדובר בפגישת היכרות קלילה, אך אנדריסן הופיע עם כל צוות ההשקעות שלו. פרינס הגיע לא מוכן, ספג דחייה, ואף מיסגר את מכתב הסירוב שקיבל למזכרת.

מרדפים בחניונים וסלעים בצורת איברי מין

תופעות נפוצות נוספות שעלו מהשירשור כללו משקיעים שחזרו בהם ברגע האחרון לאחר חתימה על מזכר הבנות, או כאלו שנעלמו לחלוטין מבלי להעביר את הכסף, אך המשיכו להתנהג כאילו הסטארטאפ שייך לפורטפוליו שלהם ומבקשים עדכונים שוטפים או נתח מהאקזיט.

מי שלא נכנע להתנהגות הזו הוא מייסד Uber, טראוויס קלאניק, שגילה שמשקיע מסוים מנסה להתחמק ממנו ולעזוב את הבניין. קלאניק לא ויתר, עקב אחריו עד לחניון, ונכנס למושב הנוסע ברכבו כדי להשלים את הפיץ' תוך כדי נסיעה.

את הסיפור המשעשע ביותר סיפקה היזמית והמשקיעה ג'ולי פרדריקסון, שקיבלה שיחת אזהרה מאנליסט בקרן הון סיכון רגע לפני שהגיעה למשרדיהם. האנליסט הזהיר אותה מחלון חדר הישיבות שמשקיף על תצורת סלע שנראית בדיוק כמו איבר מין גברי - דבר שהשותפים הבכירים בתוך החדר לא היו מודעים אליו. "הקרן הזו תיזכר אצלי לנצח בתור Dickrock Ventures", כתבה.

כשמייקרו-סלבריטיז פוגשים את ה-"FU Money"

גל החשיפות הזה שם זרקור מאוד לא מחמיא על סדק עמוק באחד המנגנונים הכי אטומים ובלתי שוויוניים בעמק הסיליקון. דינמיקת הכוחות בין משקיעים ליזמים הייתה מאז ומתמיד חד-צדדית. יזמים נדרשו להפגין שלמות אבסולוטית, בעוד שמשקיעים יכלו להרשות לעצמם להפגין זלזול, להירדם, או להציג עמדות סקסיסטיות ומפלות מבלי לשלם מחיר ציבורי - כל זאת מחשש של היזמים להישרף בתעשייה ולסכל גיוסים עתידיים.

השינוי הנוכחי מתאפשר בעיקר בזכות תופעת ה-"Fuck You Money". יזמים כמו פרינס או פינקוס, שהפכו למיליארדרים בזכות עצמם והוכיחו את המודל העסקי שלהם בענק, כבר אינם זקוקים לחסדיהן של הקרנות. הכוח הכלכלי העצום שלהם מאפשר להם לשבור את קשר השתיקה ולייצר שיימינג ציבורי למשקיעים על התנהגות מטופשת, מה שמאלץ את עולם ההון סיכון לחשב מסלול מחדש לגבי האופן שבו הוא מתייחס לדור הבא של המייסדים.