באירופה מתחילים לדאוג: "נתונים לחסדי ארה"ב"
מנכ"ל ומדען המחשב הראשי של מיסטראל חושפים את התוכנית השפתנית לפיתוח "בינת-על" אירופית עצמאית • עוד הם מזהירים: במלחמה הבאה או במרוץ לתרופה לסרטן - האמריקנים והסינים פשוט ישאירו אותנו מאחור
בעוד ענקיות העמק בסיליקון כמו OpenAI, גוגל ואנתרופיק ממשיכות לשרוף מיליארדי דולרים במרוץ המטורף אל עבר "בינת-על" או בינה מלאכותית כללית, באירופה מתחילים להבין שמדובר באירוע בעל השלכות גיאו-פוליטיות קריטיות.
חברת הסטארט-אפ הצרפתית Mistral AI (מיסטראל), שהפכה לחביבת הקהל ביבשת ולתקווה הגדולה של אירופה לעצמאות טכנולוגית, הצהירה באופן רשמי כי היא מאיצה את פיתוח המודלים שלה כדי למנוע תרחיש בלהות שבו אירופה תישאר תלויה לחלוטין בארצות הברית ובסין.
החברה הפריזאית, שהוקמה על ידי שלושה חוקרי AI יוצאי גוגל ומטא, זכתה בשנה שעברה להערכת שווי של כ-14 מיליארד דולר וצופה השנה הכנסות של למעלה ממיליארד דולר. למרות שמדובר בשברים בלבד לעומת התקציבים של המתחרות מאמריקה, במיסטראל משנים כיוון. מחברה שמיצבה את עצמה כספקית כלי עבודה פרקטיים לתעשייה, היא מכריזה על כניסה רשמית למרוץ לבינת-על.
"אם לא נגיע לשם, המצב יהיה רע מאוד"
הדחיפה האירופית לעצמאות טכנולוגית קיבלה רוח גבית חזקה בחודשים האחרונים, בין היתר בשל מדיניות המכסים האגרסיבית של הממשל האמריקני והאיומים הבלתי צפויים של הנשיא דונלד טראמפ. מדינות רבות באירופה כבר החלו להחליף תוכנות אמריקאיות במשרדי ממשלה מחשש לניתוק שירותים פתאומי, וכעת החרדה הזו מגיעה ללב תעשיית ה-AI.
"בקרוב מאוד אנחנו עומדים לראות פריצת דרך של AGI או בינת-על, וזה קריטי לחלוטין שתהיה לנו גישה למודלים האלו כאן באירופה", הסביר השבוע גיום לאמפל, מייסד שותף והמדען הראשי של מיסטראל.
לאמפל צייר תרחיש מדאיג לפיו פריצות דרך מדעיות עתידיות - כמו תרופות למחלת הסרטן או פיתוחים טכנולוגיים קריטיים - עלולות להימנע מחברות ומאזרחים אירופאים אם המודלים יישארו בשליטה בלעדית של מעצמות זרות. "אם לא תהיה לנו יכולת עצמאית, אנחנו יכולים רק לדמיין כמה המצב הולך להיות גרוע. זה עניין קיומי עבורנו".
כדי לבסס את מעמדה, מיסטראל הודיעה במקביל על עסקאות ענק חדשות לאספקת שירותי AI ריבוניים (המאוחסנים בשרתים על אדמת אירופה) לענקיות היבשת כמו חברת התעופה איירבוס ויצרנית הרכב ב.מ.וו. בנוסף, החברה משקיעה 4.7 מיליארד דולר בהקמת חוות שרתים ענקיות בצרפת ובשבדיה.
צוואר הבקבוק
למרות האופטימיות, מנכ"ל החברה, ארתור מנש, הניח את האצבע על הבעיה הכואבת ביותר של הכלכלה האירופית. היעדר יכולת מימון בהיקפים אמריקניים. החברה נאלצת לגייס חובות כדי לממן את מרכזי הנתונים שלה בהתבסס על חוזים חתומים מראש, בזמן שבוול סטריט מזרימים מזומנים על החשבון.
אחד ממייסדי קלוד: "קיימת אפשרות ממשית שה-AI תחליף כוח עבודה אנושי בקנה מידה רחב" // רויטרס
"התרבות העסקית וההשקעות הן המכשול הכי גדול שלנו", הודה מנש. "אנחנו פשוט לא יכולים לשים 50 מיליארד דולר על השולחן כדי לבנות חוות שרתים של גיגוואט עוד לפני שיש לה ביקוש בפועל. זה הפקק המרכזי של אירופה כולה".
מול הביקורת של האפיפיור
הצהרותיה של מיסטראל מגיעות על רקעמתקפה חריפה של הוותיקן נגד התעשייה. האפיפיור ליאו ה-14 יצא השבוע באזהרה חמורה לפיה הבינה המלאכותית מקדמת "חזון אנטי-אנושי", מחסלת מקומות עבודה, ומבזבזת כמויות מטורפות של מים ואנרגיה. האפיפיור אף קרא "לפרק מנשקה" את ה-AI והתריע מפני פיתוח נשק אוטונומי שיסיר את הפיקוח האנושי משדה הקרב.
מנש, מצידו, בחר להגן על עסקאות הפיתוח החשאיות שחברתו מנהלת עם צבא צרפת, דווקא מתוך תפיסה של הגנה לאומית: "כל עוד יש לנו אויבים שמאייימים עלינו, אנחנו חייבים להחזיק ביכולות טכנולוגיות משלנו. אירופה, יותר מכל מקום אחר, זקוקה לאוטונומיה אסטרטגית מוחלטת כשזה מגיע למערכות הגנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו