זבת חלב ודבש - גרסת ההייטק: במשך שנים ישראל הייתה מזוהה עם סייבר, שבבים ובינה מלאכותית, אך בשנים האחרונות צומחת כאן במהירות גם תעשיית הפודטק המקומית. לקראת שבועות 2026, הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מקבל משמעות חדשה לגמרי. מחלב שמיוצר בתהליך תסיסה מתקדם ועד דבש שמפותח ללא דבורים, חברות ישראליות מנסות לשנות את הדרך שבה המזון שלנו מיוצר ולהפוך את אחד התחומים המסורתיים בעולם לתעשייה טכנולוגית חדשה.
חברת Remilk הישראלית, שנחשבת לאחת החברות הבולטות בעולם הפודטק, מפתחת טכנולוגיה לייצור חלבוני חלב ללא שימוש בבעלי חיים. החברה משתמשת בתהליך המכונה Precision ,Fermentation תסיסה מדויקת, המאפשרת לייצר את חלבון החלב עצמו באמצעות תהליך ביוטכנולוגי מתקדם.
התהליך מתחיל בזיהוי רצף ה-DNA שאחראי אצל הפרה לייצור חלבוני החלב. לאחר מכן המדענים מעבירים את המידע הגנטי הזה למיקרואורגניזמים, בעיקר שמרים, שעוברים תכנות ביולוגי ומתחילים לייצר את חלבוני החלב בתוך מכלי תסיסה גדולים. אותם מכלים מזכירים יותר מתקני ביוטכנולוגיה מתקדמים מאשר מפעל מזון מסורתי.
במהלך התהליך המיקרואורגניזמים מוזנים בסוכר ובחומרי גלם נוספים, ובאמצעות תהליך התסיסה הם מייצרים את חלבוני החלב עצמם. לאחר מכן החלבון עובר תהליכי סינון והפרדה עד לקבלת חומר גלם שמאפשר לייצר מוצרי חלב לכל דבר. אם בעבר הפרה הייתה זו שמייצרת את חלבוני החלב, כיום התהליך מתבצע בתוך מערכת ביולוגית מבוקרת שנשענת על תחומים כמו הנדסה גנטית, ביולוגיה מולקולרית ותהליכי תסיסה מתקדמים.
גם כלי AI נכנסים בשנים האחרונות לעולמות הפודטק, בעיקר כדי לייעל תהליכי פיתוח, לנתח התנהגות של חלבונים ולשפר את המרקם, היציבות והטעם של המוצר הסופי.
בישראל, צרכנית גדולה של מוצרי חלב, הטכנולוגיה הזו כבר עשתה את הדרך מהמעבדה אל מדפי רשתות השיווק באמצעות שיתוף פעולה עם מחלבות גד תחת המותג "החלב החדש". מדובר במוצרי חלב המיוצרים ללא פרות, אך בעלי טעם ומרקם זהים לחלב הפרה המסורתי.
הסיפור לא נעצר במדף הגבינות. גם הדבש, אחד הסמלים המזוהים ביותר עם החג, עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. העניין בייצור דבש ללא דבורים אינו נובע רק מסקרנות טכנולוגית אלא גם מצורך אמיתי. אוכלוסיית הדבורים העולמית נמצאת בנסיגה מתמדת בעקבות שינויי אקלים, חומרי הדברה ופגיעה בבתי גידול, מה שהופך את שאלת ביטחון המזון לנושא שמעסיק כיום ממשלות, חוקרים ומשקיעים ברחבי העולם.
האתגר המדעי כאן מורכב במיוחד משום שדבש אינו רק נוזל מתוק אלא חומר ביולוגי מורכב המכיל אנזימים ותהליכים טבעיים שמתרחשים בתוך הכוורת. חברות סטארט אפ ישראליות מנסות כיום לפצח את הקוד הזה ולייצר דבש בצורה יציבה וכלכלית יותר. עבור התעשייה, מדובר לא רק באתגר מדעי אלא גם בהזדמנות עסקית משמעותית בשוק שצפוי להמשיך לצמוח בשנים הקרובות.
השינוי התפיסתי הגדול ביותר שמתחיל להישמע יותר ויותר במסדרונות תעשיית הפודטק הוא ,Food as Software תפיסה שמתייחסת למזון כאל מוצר שניתן לתכנן, לדייק ולפתח באמצעות ביולוגיה וטכנולוגיה במקום להסתמך רק על תהליכי ייצור מסורתיים.
ועדיין, הדרך אל הצלחת אינה פשוטה. לצד ההתלהבות סביב התחום, החברות נדרשות להוכיח שהטכנולוגיות הללו מסוגלות לעבוד גם בקנה מידה רחב, לעמוד ברגולציה מורכבת ולהצליח לשכנע צרכנים לאמץ מזון שנולד בתהליך שונה לחלוטין מזה שהכירו עד היום.
העתיד של תעשיית המזון צפוי להיות מבוסס הרבה יותר על ביוטכנולוגיה, תהליכי תסיסה מתקדמים והנדסה ביולוגית מאשר על שיטות ייצור מסורתיות בלבד. עבור תעשיית הפודטק הישראלית, חלב ללא פרות ודבש ללא דבורים אינם עוד קונספטים ניסיוניים, אלא חלק ממגמה רחבה שמנסה להגדיר מחדש כיצד מזון ייוצר בעשורים הקרובים ומה יהיה תפקידה של הטכנולוגיה בשרשרת המזון העולמית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו