"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קורסים מרוב ביקוש: ה-AI זולל את כל החשמל בעולם

בעוד הביקוש לכלים אוטונומיים מזנק, ענקיות הטכנולוגיה נתקלות בקיר • המחסור בכוח מחשוב ובחשמל מאלץ את אנתרופיק להגביל משתמשים, את OpenAI לבטל מוצרים, ואת מחירי השכרת השבבים לזנק ב-50% • האם התשתית של העולם המודרני מסוגלת להחזיק את המהפכה, ומה זה אומר למשתמש הממוצע?

,עודכן
0השמעה
ה-AI זולל את כל החשמל בעולם. צילום: Gemini

עולם הטכנולוגיה התרגל בעשורים האחרונים לצמיחה אינסופית, אך באפריל 2026 הוא מתעורר למציאות פיזיקלית קשוחה:כוח המחשוב אוזל. הביקוש לבינה מלאכותית, ובמיוחד ל"סוכני AI" שמבצעים משימות מורכבות באופן עצמאי, גדל בקצב מהיר בהרבה מהיכולת להקים חוות שרתים ולספק להן חשמל.

"כולם מדברים על נפט, אבל העולם סובל ממחסור בטוקנים", מסביר בן פולדיאן, מהנדס ומשקיע טכנולוגיה. טוקן הוא יחידת המדידה הבסיסית של צריכת משאבי AI, והמספרים מדהימים. ב-OpenAI לבדה, השימוש ב-API זינק משישה מיליארד טוקנים לדקה באוקטובר האחרון ל-15 מיליארד במרץ 2026.

"סלאם עליכום, ביצ׳ס!": סרטון ה-AI של טראמפ שמשגע את הרשת // מתוך אינסטגרם

המחיר של המחסור

מי שמרגישה את הלחץ בצורה החריפה ביותר היא חברת אנתרופיק, היצרנית של קלוד. למרות צמיחה פנומנלית בהכנסות (מתשעה מיליארד דולר ל-30 מיליארד בתוך חודשים ספורים), המודל שלה סובל מקריסות תכופות.

הזמינות בשפל. אמינות השירות של אנתרופיק ירדה ל-98.95%. בעולם התוכנה, זה נחשב לנתון חריג לרעה עבור תשתית קריטית. בנוסף, החברה החלה להגביל את כמות השימוש בשעות השיא (05:00 עד 11:00 בבוקר, זמן החוף המערבי). משתמשים מדווחים כי הם מגיעים למכסה היומית שלהם בתוך 45 דקות בלבד.

במקביל, חברות סטארט-אפ שהסתמכו על המודל של אנתרופיק מדווחות על מעבר למתחרות בגלל חוסר היציבות. המחסור בכוח מחשוב מאלץ את החברות לבצע "בחירות כואבות", כפי שהגדירה זאת סמנכ"לית הכספים של OpenAI, שרה פריאר. לפי הדיווחים, OpenAI נאלצה לגנוז (או לפחות להקפיא) את אפליקציית יצירת הווידאו Sora, פשוט כדי לשחרר משאבי מחשוב עבור מוצרי הליבה והקוד של החברה.

במקביל, מחיר השכרת המעבדים החדשים של אנבידיה (דור ה-Blackwell) זינק ל-4.08 דולר לשעה - עלייה של 48% בתוך חודשיים בלבד.

לא רק מחסור בשבבים. חוות שרתים (אילוסטרציה),צילום: אי.פי

הבעיה אינה רק מחסור בשבבים. מנהלי תשתיות ענן מדווחים כי זמני ההקמה של דאטה-סנטרים ארוכים מדי, וחשוב מכך, רשתות החשמל בערים המרכזיות כבר "תפוסות" עד סוף 2026. המהפכה שכולנו ציפינו שתהיה וירטואלית לחלוטין, נתקלת במחסום פיזי של כבלים, שנאים וטורבינות.

עבור המשתמש הממוצע, המשמעות היא שה-AI עומד להפוך ליקר יותר, איטי יותר, וזמין פחות - לפחות עד שהתשתית העולמית תצליח להדביק את התיאבון האינסופי של האלגוריתמים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר