"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
זה הערך הכי מחופש בוויקיפדיה - והקשר לפרשת האונס של שי-לי עטרי ונעמה שחר
בעקבות הצטברות העדויות נגד דמות מוכרת בפרשת שי-לי עטרי ונעמה שחר, אלפי גולשים אימצו פורמט שיתוף חדש • הפורמט, הצורה הספרותית "אקרוסטיכון", נועד לעקוף את צו איסור הפרסום ולהזהיר: "ייתכן שגם אתם מכירים אותו"
רגע האמת של שי לי עטרי. צילום: אורן בן חקון
מה זה אקרוסטיכון?

זה הערך הכי מחופש בוויקיפדיה - והקשר לפרשת האונס של שי-לי עטרי ונעמה שחר

בעקבות הצטברות העדויות נגד דמות מוכרת בפרשת שי-לי עטרי ונעמה שחר, אלפי גולשים אימצו פורמט שיתוף חדש • הפורמט, הצורה הספרותית "אקרוסטיכון", נועד לעקוף את צו איסור הפרסום ולהזהיר: "ייתכן שגם אתם מכירים אותו"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בימים האחרונים, הפיד שלכם בפייסבוק ובאינסטגרם כנראה נראה קצת אחרת.תחת הכותרת המצמררת "יש לי X חברים משותפים עם אנס", אלפי ישראלים משתפים פוסטים שחושפים את הקרבה החברתית שלהם לחשוד המרכזי בתקיפות מיניות סדרתיותשל שי-לי עטרי ונעמה שחר.

השופט הכריע: שמו של החשוד הפוגע בשי לי עטרי לא יפורסם עדיין

הקמפיין, שצבר תאוצה לאחר חשיפת עדותה של שחר ב"חדשות 12", לא נועד רק להביע סולידריות. הגולשים משתמשים בנתוני ה"חברים המשותפים" כדי לאותת לסביבתם הקרובה שמדובר באדם שנמצא בתוך המעגלים החברתיים של כולנו.

"אני בטוחה שרובם הגדול בכלל לא יודע, לכן אני כותבת פה. אם אתם חושבים 'וואלה, יש מצב שאני מכיר אותו', כדאי לבדוק", כתבה אחת הגולשות. בין המשתפות הבולטות ניתן למצוא גם דמויות ציבוריות כמו חברת הכנסת נעמה לזימי, שכתבה: "יש לי 25 חברים משותפים עם אנס... אני מאמינה לכן".

"מאמינה לכן". הפוסט של ח"כ נעמה לזימי,צילום: פייסבוק

השימוש בפורמט הזה מגיע כמענה יצירתי לצו איסור הפרסום המוטל כרגע על שמו של החשוד. בעוד שהחוק היבש מונע מהתקשורת ומהגולשים לנקוב בשמו המפורש, ה"רמזים" הדיגיטליים - בדמות מספר החברים המשותפים והצורה הספרותית "אקרוסטיכון" יוצרים לחץ חברתי אדיר ומבהירים שמדובר בדמות המקושרת היטב בברנז'ה ובחברה הישראלית.

בעוד שבאופן רגיל רשימות הערכים הנצפים נשלטות על ידי חדשות חוץ או כוכבי פופ, כאשר בוחנים את מגמות החיפוש והקריאה בוויקיפדיה אתמול, נרשם זינוק חריג דווקא לערך "אקרוסטיכון" עם 6,841 צפיות. הסיבה לשיגעון החיפושים הזה לא קשורה לשיעור ספרות, אלא לטכניקה יצירתית (ומטלטלת) ששימשה גולשים כדי לעקוף את צו איסור הפרסום בפרשה המדוברת. במקום הרביעי, אגב, נמצא הערך "שי-לי עטרי".

הערך הכי מחופש בויקיפדיה: "אקרוסטיכון",צילום: ויקיפדיה

תזכורת: נעמה שחר חשפה בפוסט מטלטל ברשתות החברתיות כינפלה קורבן לתקיפה מינית במהלך דייטבשנת 2022, אותו האדם שתקף את שי-לי עטרי, וכעת היא יוצאת בפומבי בקריאה להסרתצו איסור פרסום המגן על זהותו של החשוד. לדבריה, האירוע התרחש באוקטובר 2022, לאחר שיצאה לדייט. "סיימתי אותו כשאני מעורפלת וחלשה במיטה שלו, מנסה להתנגד ולדחוף אותו ממני כשהוא מפעיל כוח", כתבה. היא תיארה כי איבדה את הכרתה לסירוגין במהלך הלילה: "התעוררתי ונרדמתי כשהוא חילל את גופי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו