18 מיליון שקלים בשנה: שיאני השכר בהייטק הישראלי

על פי נתוני מערכת PC (אנשים ומחשבים), בעוד שהעלות הכוללת של שכר הבכירים רשמה ירידה רוחבית, צמרת הטבלה נותרה ריכוזית וסטטית, תוך שהיא משקפת כשלים מתמשכים בייצוג מגדרי בדרגי הניהול הבכירים ביותר.

המגמה המערכתית: ירידה ריאלית מול צמיחה אנומלית בצמרת

הנתון המרכזי העולה מהדו"חות הוא ירידה של 8% בעלות השכר הכוללת של בכירי החברות המובילות - ובהן מטריקס, חילן, מלם תים, קבוצת בזק ופרטנר - לסכום כולל של 180.15 מיליון שקלים. ירידה זו עשויה להצביע על התאמות תקציביות רוחביות לנוכח תנאי השוק, אולם היא אינה משתקפת בחבילות התגמול של מקבלי השכר בראש הרשימה.

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, ממשיך להוביל את הדירוג בפער ניכר, כאשר עלות שכרו בשנת 2025 זינקה ב-23% והסתכמה ב-18.18 מיליון שקלים.

נתון זה בולט במיוחד על רקע הירידה הממוצעת בענף, וממחיש את הריכוזיות של התגמול ההוני והניהולי בידי מספר מצומצם של מנהלים ותיקים, דוגמת אלי זיברט מחילן ותומר ראב"ד מבזק, השומרים על מיקומם בצמרת הטבלה שנה נוספת.

הייצוג המגדרי: גידול כמותי מול נסיגה במעמד

ניתוח המדדים המגדריים בדו"חות 2025 מעלה תמונת מצב עגומה. למרות עלייה קלה במספר הנשים ברשימת מקבלי השכר הגבוה - שבע נשים לעומת חמש בשנה הקודמת - הן מהוות כ-12% בלבד מכלל השמות ברשימה. מדובר בשיעור ייצוג נמוך שאינו הולם את משקלן של נשים בכוח העבודה הטכנולוגי בכלל ובהנהלות הביניים בפרט.

הנתונים משקפים תעשייה המאופיינת בשמרנות ניהולית, אומנם בתפקידים ה"נחותים" יותר נראית מגמה של שוויון מגדרי בפסגת השכר המצב נשאר מאוד דומה יחסית.

השחיקה בעלות השכר הכוללת של הבכירים, אל מול הזינוק בשכרם של המנהלים בראש הפירמידה, מצביעה על פער הולך וגדל בתגמול הפנימי בתוך שכבת ההנהלה. עבור המשקיעים והציבור, שקיפות זו בדו"חות הבורסאיים חיונית לבחינת הקשר בין ביצועי החברה לבין עלות התגמול הניהולי, במיוחד בתקופות של התייעלות.