"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
נלחמים ב"בלוף הלייקים": הסטארטאפ הישראלי שעושה סדר באינסטגרם
דוח טכנולוגי חדש של חברת Joma מציג את הבלוף ברשתות החברתיות • המערכת, המבוססת על בינה מלאכותית, סורקת אלפי פריטי תוכן ב-30 שניות ומזהה דפוסי פעילות של בוטים • המנכ"ל, יהונתן אמינוב: "המעבר למדידה מדויקת הכרחי להישרדות העסקית בשוק"
"בלוף הלייקים": יותר משליש מהמשפיענים בישראל - מחזיקים בפרופילים מזויפים?. צילום: Gemini

נלחמים ב"בלוף הלייקים": הסטארטאפ הישראלי שעושה סדר באינסטגרם

דוח טכנולוגי חדש של חברת Joma מציג את הבלוף ברשתות החברתיות • המערכת, המבוססת על בינה מלאכותית, סורקת אלפי פריטי תוכן ב-30 שניות ומזהה דפוסי פעילות של בוטים • המנכ"ל, יהונתן אמינוב: "המעבר למדידה מדויקת הכרחי להישרדות העסקית בשוק"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

ניתוח נתונים נרחב שבוצע בשבועות האחרונים על ידי הסטארטאפ הטכנולוגי Joma (ג'ומה), חושף תמונת מצב מדאיגה בשוק השיווק הדיגיטלי בישראל:כ-35% מהפרופילים המוגדרים כ"משפיענים" ברשתות החברתיות מחזיקים בנתוני מעורבות לא אורגניים, הכוללים עוקבים מזויפים ושימוש בחוות בוטים להעלאת מספר הלייקים והתגובות.

המייסדים,צילום: אפיק אוזן

הטכנולוגיה שפיתחה החברה נועדה להחליף את שיטות המחקר הידניות, שנחשבות ליעילות פחות. המערכת מבצעת ניתוח חזותי ומילולי של מיליוני תכנים בחודש, ומצליחה לאבחן בזמן אמת אילו פרופילים מייצרים אימפקט שיווקי אמיתי ואילו מציגים נתונים מנופחים שאינם מתרגמים למכירות.

"שוק הפרסום והשיווק ברשתות פעל במשך שנים על בסיס נתונים שטחיים כמו מספר עוקבים", מציין יהונתן אמינוב, מנכ"ל ג'ומה. "הנתונים שלנו מראים שחלק משמעותי מתקציבי הפרסום מושקע בערוצים שאינם קיימים במציאות הפיזית. המערכת שפיתחנו פועלת ככלי ניטור שסורק אלפי סרטונים וסטוריז ב-30 שניות, ומפרידה בין רעש דיגיטלי לבין פעילות צרכנית ממשית. המטרה היא להפסיק את ההסתמכות על תחושות בטן ולעבור לניהול תקציב מבוסס הוכחות".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

יעילות כלכלית מול משפיעני מאקרו

מהנתונים עולה כי קמפיינים המפוזרים בין כ-40 משפיענים קטנים (ננו-משפיענים), המאופיינים בקהל ממוקד ונאמן, מניבים פי שלושה יותר המרות ומכירות בהשוואה לקמפיין ריכוזי המבוסס על ידוען אחד בעל חשיפה רחבה, באותה מסגרת תקציבית.

אינסטגרם (אילוסטרציה),צילום: אי.אף.פי

לדברי אמינוב, היכולת הטכנולוגית הזו קריטית במיוחד בתקופות של חוסר יציבות ביטחונית וכלכלית: "בזמן מלחמה או מתיחות, דפוסי הצריכה משתנים במהירות. המערכת מאפשרת לעסקים גמישות תפעולית. היא יודעת לאתר משפיענים לפי חיתוך גיאוגרפי מדויק ולהסיט תקציבים לאזורים שקטים או לקהילות רלוונטיות תוך דקות. מדובר בחיסכון של עד 60% בעלויות התיווך מול סוכנויות מסורתיות, כסף שחוזר ישירות לפעילות הליבה של העסק", מספר.

אוטומציה של מחקר השוק

החידוש המרכזי שמובילה החברה הוא הפיכת מחקר המשפיענים מתהליך סיזיפי של שבועות לכלי אוטומטי מהיר. "אנחנו לא עוסקים בניחושים", מסכם אמינוב. "הבינה המלאכותית מזהה מגמות צמיחה אורגניות עוד לפני שהן הופכות לוויראליות, ומאפשרת למפרסם הישראלי לקבל החלטות על בסיס דאטה בלבד. בעידן הנוכחי, שקיפות טכנולוגית היא תעודת הביטוח היחידה של תקציב השיווק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו