מבוסס על כטב"ם איראני: הרחפן החדש של ארה"ב שלוקח חלק במתקפה

פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM) אישר כי בתקיפות האחרונות נגד יעדים באיראן נעשה לראשונה שימוש מבצעי ברחפן מתאבד מסוג LUCAS - מערכת תקיפה בלתי מאוישת בעלות נמוכה.בהודעה שפרסם הפיקוד נמסר כי "לראשונה נעשה שימוש מבצעי בקרב ברחפני תקיפה חד-כיווניים", כאשר את ההפעלה ביצע צוות המשימה "סקורפיון", צוות משימה ייעודי של סנטקום שהוקם להפעלת ולפיתוח תורת לחימה לרחפנים מתאבדים בזירה המבצעית.

ה-LUCAS, ראשי תיבות של "מערכת תקיפה בלתי מאוישת בעלות נמוכה, פותח עבור הצבא האמריקני על ידי חברת SpektreWorks מאריזונה. מדובר ברחפן "חד-כיווני": הוא משוגר לעבר היעד, נושא מטען נפץ, ומתפוצץ בו מבלי לשוב לבסיס.

מדובר בכלי קטן יחסית, באורך של כ-3.5 מטרים ומוטת כנפיים של כ-2.5 מטרים, במשקל המוערך בכ-200 קילוגרמים. טווח הטיסה שלו עומד על מאות קילומטרים, והוא מונע במנוע בוכנה פשוט יחסית. הרחפן ניתן לשיגור ממשגרים קרקעיים, ממשאיות ואף מפלטפורמות ניידות, והוא מתוכנן לפעול בגובה נמוך כדי להקטין חתימה ולחדור מערכי הגנה אווירית.

עלות יחידה של הרחפן מוערכת בכ-35 אלף דולר בלבד, סכום נמוך משמעותית ממחירו של טיל שיוט, שעשוי להגיע למיליוני דולרים ליחידה, מה שמציב את ה-LUCAS כאמצעי תקיפה זול בהרבה לצורך פגיעה במטרות קרקעיות.

מהמעבדה לשדה הקרב

המערכת נחשפה כבר בקיץ 2025 באירוע הצגה פומבי שבו נכח גם הנשיא דונלד טראמפ, שהדגיש אז את הצורך ב"חימוש חכם וזול יותר שמנצח במספרים". בחודשים שלאחר מכן דווח כי הרחפנים כבר נפרסו בשקט בבסיסים אמריקאיים במזרח התיכון כהיערכות להסלמה אפשרית.

כאן נכנסת האירוניה. מהנדסים אמריקנים פיתחו את ה-LUCAS לאחר שביצעו "הנדסה לאחור" לרחפן איראני מסוג Shahed-136 שנתפס בעבר. כלומר, ארה"ב לקחה את הקונספט שהפך לסמל התקיפות האיראניות - ופיתחה גרסה משלה. גם בציוץ הרשמי שבו הכריז פיקוד המרכז על השימוש המבצעי נכתב במפורש כי מדובר ברחפנים "המדוגמים על פי רחפני השאהד של איראן", וכי "הרחפנים הזולים הללו מספקים כעת תגמול מתוצרת אמריקנית". כך, הקונספט שהפך לכלי בולט בארסנל האיראני - מופעל כעת נגדה.

ה"שאהד-136", שיוצר על ידי איראן ונודע גם בשם Geran-2 בשירות רוסיה, שימש בהיקפים רחבים במלחמה באוקראינה. רוסיה שיגרה מאות ואף אלפי רחפנים כאלה לעבר תשתיות אנרגיה, ערים ומטרות צבאיות אוקראיניות. הרחפן הפך לסמל של "כלכלת מלחמה זולה": מנוע פשוט, ניווט GPS בסיסי, מטען נפץ, ויכולת להציף את ההגנה האווירית.

איראן עצמה השתמשה ברחפנים מתאבדים בזירות שונות במזרח התיכון, כולל באמצעות שלוחות וארגונים פרו-איראניים. הקונספט הוכיח עצמו כאפקטיבי במיוחד נגד מטרות סטטיות או תשתיות. כעת, הקונספט הזה מופנה חזרה כלפי איראן.

פתרונות זולים לשדה קרב רווי

השימוש ב-LUCAS משקף תפיסה אסטרטגית רחבה יותר. בעידן שבו יריבים משתמשים באמצעים זולים שניתן לייצר בכמויות רבות, לא משתלם תמיד להשיב בטילי שיוט שמחירם מיליוני דולרים. הפתרון הוא מערכות "ברות אובדן" (attritable בעגת הצבא האמריקני) - כאלה שניתן לאבד בקרב בלי שהדבר ייחשב הפסד אסטרטגי.

במקום להסתמך על טיל יקר אחד, ניתן לשגר עשרה רחפנים זולים. במקום פלטפורמה יוקרתית וכבדה, מופעלת הצפה מבוזרת של אמצעים קטנים ורבי-כמות. מדובר במעבר מחשיבה של איכות מול איכות לחשיבה של כמות, פיזור ורוויה. שדה הקרב המודרני הופך צפוף יותר, רועש יותר וזול יותר. ובתוך כל זה, הרגע הסמלי ברור: כלי שנולד מהצלחת המודל האיראני מופעל כעת נגד איראן עצמה.

גם תעשיית הרחפנים הישראלית במשחק

הפיתוח והאישור של המערכת נעשו במסלול רכש מהיר במיוחד של הפנטגון. הרחפן הוצג לראשונה לפני פחות משנה - וכעבור חודשים ספורים בלבד כבר הופעל מבצעית. מדובר בלוח זמנים חריג ביחס לתהליכי פיתוח ורכש צבאיים רגילים, שלעתים נמשכים שנים.

המהלך משקף צורך דחוף שזוהה במערכת הביטחון האמריקנית: פיתוח אמצעי לחימה זולים, זמינים ומהירים לייצור, שיוכלו להתמודד עם איומים מבוססי רחפנים ולפעול באותו "כללי משחק" כלכליים.

לתוך התפיסה הזו של צבא ארה"ב נכנסת גם תעשיית הרחפנים הישראלית. לפני מספר חודשים דווח כי יצרנית הרחפנים הישראליתXtendזכתה בחוזה משמעותי בהיקף של מיליוני דולרים ממשרד המלחמה האמריקאי לפיתוח ואספקה של רחפנים חד-פעמיים שתוכננו לבצע גיחה בודדת ולהתפוצץ על המטרה. המערכות מיועדות לפעול בסביבות לחימה צפופות ובטווחים קצרים, ולאפשר למפעיל יחיד לשלוט בו-זמנית בכמה רחפנים.