הרגע שבו נולד רעיון חדש הוא לעיתים רגע של קסם, תחושת בהירות נדירה ושליטה במה שעלול להפוך להמצאה הבאה. אבל זה רק קו הזינוק. המציאות שאחריו מורכבת בהרבה, ובעיקר רגישה לטעויות.
יזמים רבים שואלים את עצמם: מה עושים עכשיו? לרשום פטנט? להקים צוות פיתוח? להתחיל לחפש משקיעים? לבדוק את השוק? אין מסלול אחד שמתאים לכולם, אבל יש עקרונות שחייבים להכיר. המשותף לכולם הוא שההצלחה תלויה לא רק ביכולת לפתח רעיון, אלא גם ביכולת להגן עליו, לאמת אותו, ולבסוף לממש אותו בתנאים רגולטוריים, עסקיים ומשפטיים.
סודיות מוחלטת עד להגשה
מרגע שיש רעיון, מתגברים על יצר ההתרברבות ולא מספרים לאף אחד. חשוב לזכור: עדיין אין לכם פטנט, יש לכם רעיון לפטנט. וברגע שהרעיון הופך לנחלת הכלל, ייתכן שלא תוכלו עוד לקבל עליו פטנט. עד להגשת בקשת פטנט, מתייחסים לרעיון כסוד מקצועי ושומרים על דיסקרטיות מלאה.
בדיקת צורך: האם מישהו באמת זקוק לזה?
מצאתם פתרון לבעיה שמטרידה אתכם? מצוין! אבל האם היא מטרידה מספיק אנשים, והאם הם יסכימו לשלם על פתרון? בשלב הזה בודקים קיום שוק: מי הלקוחות, מה הכאב, כיצד פותרים היום, וכמה ערך מציע הפתרון. הבדיקה תשקף את הפוטנציאל הכלכלי שילווה את המיזם לאורך הדרך.
בדיקת היתכנות: אפשר בכלל לעשות את זה?
אחרי שמזהים צורך, בוחנים אם הרעיון ישים טכנולוגית. אילו טכנולוגיות דרושות, מה קיים ומה חסר, ומה מגבלות היישום. מומלץ לערב בשלב מוקדם מומחה טכנולוגי רלוונטי (מהנדס מערכות, מפתח בכיר או חוקר מן האקדמיה), כמובן תחת הסכם סודיות. התובנות שיתקבלו יבהירו אם נדרשת פריצת דרך או שניתן לפתח במסגרת הכלים הקיימים.
פטנט, אב טיפוס - או שניהם?
טעות נפוצה היא "לרוץ לרשום פטנט". בפועל, בקשת פטנט דורשת תיאור מפורט: איך ההמצאה פועלת, מהם רכיביה, וכיצד משחזרים אותה בפועל. בפיתוח כמעט תמיד מתרחשים שינויים, ואם הבקשה הראשונית תתאר מימוש אחד בלבד, ייתכן שהמימוש המשופר לא יהיה מוגן.
מה עושים? מגישים בקשת פטנט ראשונית על בסיס הידע הקיים, מתחילים לפתח, ובמהלך הדרך בוחנים הגשות משלימות שמכסות את האבולוציה של המוצר. חשוב לשתף את עורך הפטנטים בתהליך הפיתוח כדי לשמור על רציפות ההגנה הקניינית.
מתשתית לסיפור השקעה
אחרי שאבני היסוד החשובות הונחו, אפשר להתקדם. להתחיל לשתף את מי שצריך לדעת, למשל חברי צוות או משקיעים. פנייה למשקיעים, שותפים או קרנות היא שלב רגיש מפני שרעיון לבדו אינו מספיק. לשלב הזה צריך להגיע עם "תיק" מסודר שיוכיח להם שמעבר לרעיון יש הבנה טכנולוגית, בסיס משפטי, מודל עסקי, התקדמות פיתוחית, ומענה ראשוני לסוגיות רגולציה ובטיחות. מלבד השראה, משקיע יחפש ודאות, הגנה והיתכנות. ולכן, אם עברתם את כל השלבים והגעתם לכאן, חלק מהדרך כבר סלולה, ותצליחו לצעוד בה מהר ובטוח יותר מאשר בג'ונגל של אי ודאות.
יזם חכם הוא לא רק מי שחושב באופן יצירתי - להרבה אנשים יש רעיונות טובים. יזם חכם באמת הוא מי שגם יודע לצעוד בכיוון הנכון, להקיף עצמו באנשים המתאימים ולבנות תשתית יציבה לכל שלב בתהליך. ההמצאות הגדולות של השנים הקרובות כבר קיימות במחשבות של יזמים, השאלה היא איך בוחרים לממש אותן.
הכותב הוא עורך פטנטים במשרד ארליך ופנסטר בקבוצת ארליך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו