חשבו רגע על הפעם האחרונה שצפיתם בסרטון בפייסבוק או בטיקטוק כשהטלפון על מצב שקט והשתמשתם בכתוביות, או על הרגע שבו הגדלתם או עשיתם זום על טקסט קטן מדי באתר חדשות כדי לקרוא בנוחות. אם עשיתם את זה, הרי שנהניתם מנגישות דיגיטלית.
היום (רביעי) מצוין בעולם היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בדרך כלל, נהוג לדבר ביום הזה על חובות מוסריים, חוקים ותקנות, אבל במדור טכנולוגיה, ראוי להסתכל על הנושא מהזווית של החדשנות וחוויית המשתמש.
התפיסה הרווחת היום בקרב מנהלי מוצר ומפתחים מובילים היא שנגישות היא לא טובה שעושים למישהו, אלא תו תקן לאיכות. ההבנה היא שאתר או אפליקציה שנבנו נכון עבור אנשים עם מוגבלות, הם בהכרח מוצרים נוחים, מהירים וטובים יותר לכולם
מה זאת נגישות דיגיטלית?
במילים פשוטות, מדובר בתכנון ובנייה נכונה של האתר או האפליקציה. המטרה היא לייצר חוויה שבה כל אדם, ללא קשר למגבלה פיזית, חושית או קוגניטיבית, יוכל להשתמש במוצר באופן מלא ועצמאי. בפועל, זה אומר שמאחורי הקלעים הקוד כתוב בצורה שמאפשרת לעיוורים לקרוא תמונות וכפתורים באמצעות תוכנות להקראת מסך; שסרטונים מגיעים עם כתוביות לטובת כבדי שמיעה; ושניתן לבצע כל פעולה באתר ,מקניית כרטיסים ועד ביצוע העברה בנקאית, באמצעות המקלדת בלבד, עבור אנשים שמתקשים להחזיק עכבר.
בדיוק כמו שבניין זקוק לרמפה לצד המדרגות, המרחב הדיגיטלי זקוק להתאמות שיאפשרו לכולם להיכנס בשער.
אפקט "הנמכת המדרכה״ בדיגיטל
בעולם העיצוב קיים מושג שנקרא "אפקט הנמכת המדרכה". כשערים התחילו להנמיך את המדרכות במעברי חציה כדי לאפשר מעבר לכיסאות גלגלים, גילו פתאום שכולם נהנים מזה: הורים עם עגלות תינוק, שליחים עם עגלות משא, רוכבי אופניים ואנשים עם מזוודות כבדות.
אותו דבר קורה בדיגיטל. כשאנחנו מפתחים אפליקציה שמתאימה לאדם עם מגבלת ראייה, אנחנו בונים אותה עם ניגודיות צבעים חדה וברורה יותר, דבר שעוזר לכל אחד מאיתנו כשאנחנו מנסים לקרוא הודעה בטלפון תחת שמש ישראלית מסנוורת. כשאנחנו בונים אתר שניתן לתפעל אותו באמצעות פקודות קוליות עבור אנשים שמתקשים להזיז את הידיים, אנחנו למעשה בונים את התשתית לסירי, אלכסה ולנהיגה בטוחה לכולם.
בעבר, מנהלי מוצר ומתכנתים ראו בנגישות דיגיטלית כאב ראש, משהו שצריך "לסדר בסוף הפיתוח", כדי שהיועץ המשפטי יהיה רגוע. היום, הגישה משתנה. הטכנולוגיה מאפשרת לנו להפוך את הנגישות לחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח
המיתוס הגדול ביותר הוא שנגישות מיועדת לקומץ אנשים בלבד, אך למעשה ההמציאות הפוכה. כ-15% מאוכלוסיית העולם מתמודדים עם מוגבלות כלשהי. בישראל מדובר על כ-1.5 בני אדם. אולם, המספר האמיתי גדול הרבה יותר: כולנו חווים מוגבלות מצבית או זמנית. יד שבורה, דלקת עיניים, או סתם ניסיון לתפעל את הטלפון ביד אחת כשהשנייה מחזיקה קניות.
חברות הענק כמו אפל, גוגל ומיקרוסופט הבינו את זה מזמן. הן לא משקיעות מיליארדים בנגישות רק מתוך אלטרואיזם, אלא כי הן מבינות שזהו נתח שוק עצום. בבריטניה לבדה, כוח הקנייה של משקי בית עם אנשים עם מוגבלות מוערך בכ-274 מיליארד ליש"ט בשנה. אתר שלא נגיש להם, הוא כמו חנות שנועלת את הדלת בפני כל לקוח חמישי שמגיע אליה.
מנוע צמיחה, לא נטל
בעבר, מנהלי מוצר ומתכנתים ראו בנגישות דיגיטלית כאב ראש, משהו שצריך "לסדר בסוף הפיתוח", כדי שהיועץ המשפטי יהיה רגוע. היום, הגישה משתנה. הטכנולוגיה מאפשרת לנו להפוך את הנגישות לחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח.
יתרה מכך, נגישות היא המקפצה הטובה ביותר לקידום ב-SEO וב-GEO. מנועי החיפוש הם למעשה עיוורים, הם לא רואים תמונות, הם קוראים את הטקסט שמסתתר מאחוריהן, שזה קוד שמונגש לעיוורים. אתר שבנוי נכון מבחינת נגישות, הוא אתר שגוגל והצ׳אטים למיניהם מבין טוב יותר ומדרג אותו גבוה יותר.
ההזדמנות הישראלית
ישראל, כאומת הסטארט-אפ, נמצאת בצומת קריטית. בעוד שבעולם, ובעיקר באירופה וארה"ב, הרגולציה מחמירה והופכת נגישות לתנאי סף לכניסה לשוק, חברות ישראליות חייבות ליישר קו. הטכנולוגיה הישראלית יודעת לפתור בעיות מורכבות של סייבר ובינה מלאכותית, ואין סיבה שלא נהיה המובילים העולמיים גם בטכנולוגיה מכילה ונגישה.
אז בפעם הבאה שאתם נכנסים לאפליקציה והכל עובד חלק, ברור ונוח, תזכרו שיש סיכוי טוב שזה בזכות עקרונות הנגישות הדיגיטלית. וביום הזה חשוב לזכור: טכנולוגיה אמיתית היא כזו שלא משאירה אף אחד מאחור.
הכותב הוא שותף-מייסד ומנהל מרכז הפיתוח בחברת הסטארטאפ Evinced, המפתחת כלים טכנולוגיים להטמעת נגישות דיגיטלית באפליקציות ווב ומובייל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו