מחקר חדש חושף כיצד חברות טכנולוגיה ישראליות יכולות לחדור לשוק האפריקני, המוערך בכטריליון דולר לפחות רק בתחום החקלאות.
המחקר נכתב בהובלתה של קיילי טלפרט, בשיתוף הפורום הישראלי לכלכלת אימפקט (IFIE) ו־NURA – המעבדה לחדשנות גלובלית, SID ישראל ומכון ישראל-אפריקה. המחקר חיבר בין סקירה של יותר ממאה דוחות, מסמכים ומחקרים אקדמיים על המפתח להצלחה של חברות טכנולוגיות בשוקים מתפתחים לבין ניסיון מעשי של חברות ישראליות, לצד ראיונות עומק שנערכו בשנה האחרונה עם מנכ"לים ובכירים של שבע חברות טכנולוגיה ישראליות הפעילות באפריקה בתחומי פינטק, אנרגיה מתחדשת, חקלאות ובריאות דיגיטלית.
לחוקרים התברר כי חברה ישראלית שנשענת על טכנולוגיה בלבד לרוב נכשלת. מנגד, חברות ישראליות שבנו שותפויות מקומיות, פיתחו מודלים עסקיים חדשניים והתאימו את המוצר לתרבות ולמציאות האפריקנית - מצליחות לשלב בין רווחיות לאימפקט חברתי.
החוקרים מציינים כי "המתכון להצלחה" כולל יצירת שותפויות אסטרטגיות עם ממשלות, עמותות וחברות מקומיות; השקעה ביצירת אקוסיסטם שלם הכולל הכשרות, מימון ורגולציה; התאמות תרבותיות ותפעוליות עמוקות; חדשנות במודלים העסקיים כמו Pay-as-you-go ומיקרו-הלוואות; ומציאת מסגרות מימון מותאמות לשוק האפריקני, הנשענות על משקיעים סבלניים ומענקים פילנתרופיים.
כך, למשל, חברת Fido העניקה יותר מחצי מיליארד דולר בהלוואות דיגיטליות בגאנה ואוגנדה בזכות פיתוח אלגוריתמים מותאמים לאשראי מקומי, בעוד שחברת Hazera ביססה שוק רחב של זרעים מותאמים לאפריקה עם עשרות מפיצים מקומיים; Lumos Global הצליחה להביא חשמל סולארי ליותר ממיליון אנשים בניגריה וחוף השנהב באמצעות שותפות עם חברות סלולר מקומיות; HomeBiogas התקינה אלפי מערכות ביו-גז באפריקה בזכות התאמות תפעוליות שאפשרו התקנה בתוך שעתיים בלבד.
המחקר מצביע גם על החברות שנאלצו לשנות כיוון או לסיים פעילות בגלל האתגרים בשטח. חברת MobileOD T, למשל, שפיתחה כלי פורץ דרך לאבחון סרטן צוואר הרחם, התקשתה למצוא מודל עסקי בר־קיימא במדינות אפריקה שירצה את המשקיעים של החברה ונאלצה למקד את פעילותה בארה״ב; PrePex, שהכניסה מוצר רפואי שאומץ על ידי ממשלות וארגוני בריאות בינלאומיים, נמנעה מלהתרחב ונסגרה ב-2019 למרות אימפקט בריאותי משמעותי.
מקרים אלו ממחישים כיצד טכנולוגיה מצוינת עלולה להיכשל כאשר היא פוגשת את המציאות בשטח, נתקלת במודלים פיננסיים אינם מותאמים, או אתגרים נוספים.
חגית פרויד, מנכ"לית Nura Global Innovation Lab: "השוק האפריקני מציע לתעשיה הישראלית הזדמנות אדירה ומפוספסת. רצינו לא רק לספר על הפוטנציאל ולמה השוקים האלה צריכים לעניין את התעשייה הישראלית, אלא לעסוק באיך באמת עושים את זה, ולהביא את הקול המעשי של יזמים וחברות שהלכו והולכים בדרך הלא-פשוטה והלא-סלולה הזאת, ויש המון מה ללמוד מהם".
אילת קארפ-לוין, מנכ"לית "סיד ישראל": "הצלחת חברות ישראליות באפריקה נבנית על הבנה עמוקה של הצרכים המקומיים, שותפויות אסטרטגיות והשקעה ביצירת אקוסיסטם תומך".
שירי פיין גרוסמן, מנכ"לית המכון ליחסי ישראל-אפריקה: "חיזוק מעמדה של ישראל באפריקה הוא יעד אסטרטגי ראשון במעלה. רבים באפריקה רואים בישראל שותפה חיובית, אך התחרות על השפעה ביבשת גוברת מצד מעצמות כמו סין, רוסיה, טורקיה ואחרות. הפתרונות הטכנולוגיים החדשניים של ישראל יכולים להשתלב בשוקים האפריקניים המתפתחים – מחקלאות ועד בריאות, אנרגיה ירוקה ופינטק - אך כיום הייצוא הישראלי לאפריקה מהווה פחות מ־1.5% מהייצוא הכולל".
ממצאי המחקר יוצגו לראשונה ב-15 בספטמבר באירוע של קהילת אימפקט ניישן ושותפי המחקר - ויכלול תובנות מהשטח באפריקה, האירוע ייערך במשרדי גוגל ישראל, בהשתתפות 200 נציגים מהממשלה, המגזר העסקי, האקדמיה וארגוני חברה אזרחית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו