חברות AI-Cyber בישראל שברו שיא: גייסו 1.2 מיליארד דולר בחצי שנה

במחצית הראשונה של שנת 2025 גייסו חברות ישראליות המשלבות בינה מלאכותית וסייבר סכום של 1.2 מיליארד דולר - סכום השווה לכל ההשקעות בתחום זה בכל שנת 2022.

ההשקעות בתחום AI-Cyber (בינה מלאכותית לסייבר) היוו 67% מכלל ההשקעות בתחום הסייבר באותה תקופה. כך עולה מדוח "AI-Cyber 2025" שהכינו חברת הייעוץ Deloitte Catalyst בשיתוף עם קרן ההשקעות Glilot Capital Partners, חברת AI21 Labs ומשרד עורכי הדין הרצוג.

הדוח מציג לראשונה את השפעת טכנולוגיות הבינה המלאכותית על תחום הסייבר, תוך התמקדות באקו-סיסטם הישראלי.

יותר מ-100 סטארט-אפים בתחום

נכון לאמצע 2025, פועלים בישראל כ-450 סטארט-אפים בתחום הסייבר, מתוכם למעלה מ-100 מתמקדים בפתרונות מבוססי או מונחי בינה מלאכותית. מדובר בכ-40% מכלל הסטארט-אפים שנוסדו בתחום הסייבר מאז 2022.

הנתונים מראים צמיחה עקבית: בין השנים 2025-2022 נוסדו בישראל 665 סטארט-אפים, מתוכם כ-150 בתחום הסייבר, כולל למעלה מ-50 בקטגוריית AI-Cyber. ב-2023 סך כל ההשקעות בתחום הסייבר ירדו ל-1.5 מיליארד דולר, מתוכם 967 מיליון דולר בחברות AI-Cyber (64% מכלל ההשקעות בסייבר). ב-2024 סך ההשקעות בתחום הסייבר בישראל היה 2.7 מיליארד דולר, מתוכם 1.6 מיליארד דולר בחברות AI-Cyber (59% מכלל ההשקעות בסייבר).

המשקיעים מעדיפים חברות בוגרות

מגמות ההשקעה מראות כי 50%-70% מההשקעות בAI-Cyber מוקדשות לחברות בצמיחה, בעוד ש-11%-15% מההשקעות מיועדות לחברות בשלב הזרע (Seed). המשקיעים מעדיפים להשקיע בחברות שכבר צומחות, אך שומרים על זרם קבוע של סטארט-אפים חדשים.

שינוי בתפקיד מנהלי האבטחה

במסגרת הדוח נערך סקר מיוחד בקרב מנהלי אבטחת מידע בכירים, שהתוצאות שלו מראות כי 71% מהמרואיינים השיבו ש-AI כבר משפיעה על אופן פעולת צוותי האבטחה שלהם. המיקוד עובר מגישה הגנתית-מניעתית לניהול סיכונים בזמן אמת, כאשר הגישה החדשה מתבססת במידה רבה על אוטומציות ומודלים של AI להגברת מהירות התגובה המערכתית.

כמחצית מהמשיבים על הסקר ענו כי יכולות הבינה המלאכותית הגנרטיבית הן גורם קריטי בבחינת פתרונות אבטחה חדשים. 96% מהנשאלים מאמינים ש-AI האיצה את החדשנות בתחום אבטחת המידע, 83% סבורים שהבינה המלאכותית הגנרטיבית תשפיע על תפקידי אנשי הסייבר, ו-35% מיישמים כיום פתרונות AI-Cyber בפועל (עוד 25% נמצאים בשלבי פיילוט).

שני כיווני פעולה עיקריים

הדוח מזהה שני כיווני פעולה עיקריים בתחום AI-Cyber: הראשון הוא "AI for Cyber" - שימוש בבינה מלאכותית להגנה מסורתית כמו זיהוי איומים, תגובה ואבטחת מידע. השני הוא "Cyber for AI" - הגנה על נכסי הבינה המלאכותית עצמם, כמו מודלים, מידע ומערכות.

הדוח זיהה מספר מגמות עיקריות: לחץ שוק לאימוץ מהיר של AI, התפתחות מפת איומים מתקדמת, הידוק הרגולציה, שינוי במבנה הארגוני והופעת פתרונות אבטחה מבוססי AI.

"ישראל בעמדת זינוק להוביל"

"עולם הסייבר עומד בפני מהפכה של ממש, כאשר הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק ומחייבת את הארגונים לאמץ גישה חדשנית וגמישה יותר", הגיב עמית הראל, שותף ומוביל Deloitte Catalyst, לנתונים ותובנות הדוח. "ישראל, בזכות האקוסיסטם הייחודי שלה, נמצאת בעמדת זינוק להוביל את הדור הבא של פתרונות הסייבר הגלובליים".

אורי גושן, מנכ"ל שותף ומייסד שותף של AI21, הוסיף כי "ההזדמנות להגיע לעידן של סופר-פרודוקטיביות, שבו המרחק בין רעיון לביצוע כמעט מתאפס, כבר בפתח. בזכות השילוב בין עומק טכנולוגי להון אנושי יוצא דופן, לישראל יש את כל מה שנדרש כדי להוביל את המעבר הזה".

קובי סמבורסקי, מייסד-שותף בקרן Glilot Capital Partners, ציין כי "הדור החדש של החברות שמשלבות סייבר ו-AI יאתגר את השחקנים הקיימים וייצור קטגוריות חדשות".

עו"ד חנן חביב, ראש מחלקת ההייטק במשרד עורכי הדין הרצוג, הדגיש כי "תוך שלוש שנים בלבד, שיעור ההשקעות ב-AI-Cyber זינק ל-67% מכלל ההשקעות בסייבר - נתון יוצא דופן שמבסס את ההובלה של החדשנות הישראלית במגמה עולמית מובהקת".

"גם תוקפים חובבנים הופכים מאיימים"

אלכס ספיקובסקי, סמנכ"ל מחקר ואבטחת סייבר בחברת הסייבר פנטרה, מסביר כי "הבינה המלאכותית שינתה את כללי המשחק, באמצעותה גם תוקפים חובבנים הופכים לשחקנים מאיימים ופועלים במהירות ובדיוק שלא הכרנו בעבר - והתגובה של תעשיית ההגנה חייבת להיות בהתאם".

לדבריו, "אנחנו רואים איך שימוש נכון בבינה מלאכותית מאפשר לדמות תקיפות מתקדמות ולחשוף חולשות שכלים מסורתיים עשויים להחמיץ. זה לא רק שינוי טכנולוגי - זו תפיסה חדשה של איך בודקים חוסן אבטחתי בעידן שבו המתקפות עצמן מונעות על ידי AI".