ג’, שוטר סיור מלוד בן 35, יצר קשר עם חברת ילדות שלו וניסה לחזר אחריה, אך האישה בחרה להתארס לאדם אחר. השוטר פתח פרופיל מזויף בפייסבוק, על שמה של האישה והעלה אליו תוכן מבחיל שמוגדר כ"פורנו נקמה". הוא חיבר בין תמונות פנים של האישה לבין צילומים של נשים עירומות ובנוסף "הדביק" את פני האישה לסרטון וידיאו שבו מוצג גוף של שחקנית פורנו.
התופעה הזאת אמורה להטריד כל הורה ובעיקר אבות ואימהות לנערות צעירות. יום אחד הבת שלכם עלולה לגלות שתמונות אינטימיות שלה הופצו בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה או באינטרנט ומדובר בכדור שלג שקשה, ובדרך כלל פשוט בלתי אפשרי, לעצור אותו.
תופעה זו החמירה בעקבות השימוש הגובר בבינה מלאכותית. שתי נערות בנות 14 מהרצליה נחקרו בחודש אפריל בחשד שערכו והפיצו תמונות של מורה ותלמידות כך שייראו עירומות ובמקרה אחר נחקרו בירושלים שלושה תלמידי בית ספר, בני 13 עד 15. בחשד להפצת תמונות עירום - שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית - של עשרות תלמידות מבתי ספר שונים בעיר. לצערנו, סביר להניח שיש גם מקרים רבים אחרים שלא פורסמו.
תופעה זו התבססה במשך שנים ארוכות על ניצול והונאה. נשים ונערות הסכימו לשלוח תמונה או סרטון שלהם לאדם שעליו סמכו והוא הפר את אמונן והפיץ את התוכן האינטימי. יכולות הבינה המלאכותית, שמשתפרות בקצב מסחרר, מאפשרות כיום לייצר סרטונים במהירות ובקלות. אם מוסיפים לכך כוונות קרימינליות, התוצאה עלולה להיות הרסנית.
יישומי הבינה המלאכותית לא אמורים לאפשר הפצה של תוכן כזה, אבל יש מי שמנסים לאתגר אותן. אפילו טיילור סוויפט, הזמרת המצליחה ביותר בעולם בשנים האחרונות, נפלה קורבן לתופעה הזו. בשנה שעברה הופצו בטלגרם ובהמשך גם ברשת X (לשעבר טוויטר) תמונות אינטימיות של סוויפט, שנוצרו על ידי AI.
באתר 4chan נערכה אפילו "תחרות" שבה עודדו את המשתמשים ליצור תמונות משפילות של נשים מפורסמות.
"החוק של מלאניה"
נערה אמיצה אחת, אליסטון ברי מטקסס, מנסה בשנים האחרונות להילחם בדיפ-פייק (deepfake), טכנולוגיה שמאפשרת ליצור תוכן פיקטיבי ומשמשת במקרים רבים ליצירת סרטונים ותמונות בעלי גוון מיני. ברי הייתה רק בת 14 כאשר תמונות עירום מזויפות שלה הופצו בקרב התלמידים בבית הספר שלה. ברי ואמא שלה פנו לסנאטור הרפובליקני טד קרוז ולמלאניה טראמפ, הגברת הראשונה וביקשו מהם לקדם חוק שנקרא "Take It Down Act", שאמור לאסור לחלוטין הפצה של תוכן מיני מזויף ובנוסף לחייב רשתות חברתיות למחוק מהשרתים שלהם כל פיסת תוכן כזאת תוך 48 שעות מהרגע שבו קורבן העבירה מתלונן וגם לעשות "מאמץ סביר" כדי לאתר עותקים נוספים ולמחוק גם אותם.
היוזמה הזאת כונתה "החוק של מלאניה", לאור התמיכה הגורפת שהביעה אשת הנשיא שאמרה: "שובר את הלב לראות מה עוברים בני נוער, ובמיוחד נערות, לאחר שהם נפגעים מאנשים שמפיצים תוכן כזה". גם מנהיג המעצמה הגדולה בתבל קידם את החוק של אשתו, שזכה לתמיכה חריגה של שתי המפלגות הגדולות בארה"ב - הרפובליקנים והדמוקרטים, שלרוב לא מצליחות להסכים על כלום. החוק אושר בימים אלה וכאשר הוא ייכנס לתוקף, בעוד כשנה מהיום, מי שיפיץ תוכן כזה יהיה צפוי לעונש מאסר של עד שלוש שנים ולקנסות כבדים.
ומה קורה בישראל? חוק הסרטונים משנת 1998, שמהווה חלק מהחוק למניעת הטרדה מינית, אוסר על הפצת תמונות, סרטונים או הקלטות בעלות אופי מיני, ללא הסכמת המצולמים. פרסום כזה יכול להוות עבירה של הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות, עבירות שהעונש עליהן הוא עד חמש שנות מאסר. בנוסף, הקורבנות יכולים להגיש גם תביעה נגד מפיצי התמונות ולדרוש מהם עד 120 אלף שקל, ללא הוכחת נזק.
בתי המשפט בישראל נוקטים ביד קשה כאשר הם דנים בתיקים כאלה. ב-2022 פורסם גזר דין תקדימי בנושא. ענת חולתא, שופטת שלום בבאר שבע, גזרה את העונש המקסימלי, חמש שנות מאסר, על צעיר בן 22 מאופקים שהורשע בהטרדה מינית, התנכלות ופגיעה בפרטיות של יותר מ-150 ישראליות צעירות, בהן 29 קטינות. הצעיר נדרש לשלם פיצוי של 3,000 עד 7,000 שקל לכל אחת מהקורבנות.
במקרה אחר, הרשיעה השופטת אילת השחר ביטון-פרלה מבית משפט השלום בקריות תושב קרית אתא בן 22, בהפצת תוכן מיני של צעירות לאלפי משתמשים ברשתות החברתיות. הנאשם נשלח ל-31 חודשי מאסר בפועל ועל אחיו, שסייע לו בביצוע העבירות, נגזרו תשעה חודשי עבודות שירות. השופטת חייבה את האחים לפצות את נפגעות העבירה בסך כולל של כ-92 אלף שקלים ובנוסף הטילה עליהם קנס כספי בסך 8,000 שקלים.
ישראל היא מדינה זעירה שהיכולת שלה להשפיע על המדיניות של הרשתות החברתיות שואפת לאפס ובמקביל, השיפור המתמיד ביכולות הבינה המלאכותית יאפשר ליותר ויותר אנשים להפיק סרטונים מזויפים בעלי תוכן פוגעני ולכן לדעתי כדאי לישראל להשקיע בחינוך ובהסברה, כדי למנוע מראש הפצה או זיוף של תוכן אינטימי.
הכותבת היא עורכת דין פלילית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו