בברזיל רוצים לשלם למשתמשים על הדאטה שלהם: האם זה רעיון מוצלח?

ברזיל הודיעה בחודש שעבר על השקת פיילוט ממשלתי, שיאפשר לאזרחיה לנהל, להחזיק בבעלות ולהרוויח מטביעת הרגל הדיגיטלית שלהם - היוזמה הראשונה מסוגה ברחבי העולם ברמה לאומית.

הפרויקט מנוהל על ידי, חברה בבעלות המדינה המספקת פתרונות טכנולוגיים לתוכניות הרווחה הממשלתיות, ששיתפה פעולה עם DrumWave, חברה קליפורנית המתמחה בהערכת שווי ומסחור נתונים דיגיטליים.

"כיום, משתמשים לא מקבלים כלום מהנתונים שהם חולקים עם אפליקציות ואתרים שבהם הם משתמשים", אמרה בריטני קייזר מ-DrumWave. "ברזיל החליטה שלאזרחיה צריכות להיות זכויות בעלות על הנתונים שלהם".

איך זה עובד?

הפיילוט כולל קבוצה קטנה של ברזילאים שישתמשו ב"ארנקי נתונים" שיאספו את הנתונים הדיגיטליים של הפעילויות הכלכליות שלהם ברשת. כאשר משתמשים יגישו בקשה להלוואה חדשה, למשל, הנתונים בחוזה ייאספו לארנקי הנתונים - חברות מסחריות שונות יוכלו להציע הצעות (כמו במכירה פומבית) על הזכות לאסוף את הנתונים האלה ולעשות בהם שימוש.

המנגנון פועל באופן דומה לעוגיות צד שלישי (third-party cookies), אך במקום פשוט לקבל או לדחות אותן, אנשים יכולים לבחור להרוויח כסף מהנתונים שלהם.

ה"ארנק הדיגיטלי" (dWallet) מאפשר למשתמשים להפקיד את הנתונים שנוצרים מפעילויותיהם היומיומיות ל"חשבון חיסכון נתונים". לאחר שמשתמש מקבל הצעה מחברה עבור הנתונים שלו, התשלום מועבר לארנק הנתונים ויכול להיות מועבר מיד לחשבון בנק לבחירתו.

שוק נתונים של מיליארדי דולרים

במסחור נתונים, ברזיל מקדימה את ארצות הברית, שם יוזמת "דיבידנד נתונים" מ-2019 של מושל קליפורניה גאווין ניוסום מעולם לא המריאה. מנגד, העיר שיקגו מצליחה למסחר נתונים ממשלתיים כולל תחבורה וחינוך, אך לא עוסקת במחסר בדאטה של משתמשים פרטיים.

אם יוטמע, הפרויקט הברזילאי יהיה השיתוף הציבורי-פרטי הראשון שמאפשר לאזרחים, ולא לחברות, לקבל חלק משוק הנתונים הגלובלי, שמוערך כיום ב-4 מיליארד דולר וצפוי לגדול ליותר מ-40 מיליארד דולר עד 2034.

חקיקה פורצת דרך

ב-2023, הקונגרס הברזילאי ניסח הצעת חוק שמסווגת נתונים כרכוש אישי. חוק הגנת הנתונים הנוכחי במדינה מסווג נתונים כזכות אישית בלתי ניתנת להעברה. החקיקה החדשה נותנת לאנשים זכויות מלאות על הנתונים האישיים שלהם - במיוחד נתונים שנוצרו "דרך שימוש וגישה לפלטפורמות מקוונות, אפליקציות, שווקים דיגיטליים, אתרים ומכשירים מכל סוג המחוברים לרשת".

הצעת החוק שואפת להבטיח שחברות יציעו ללקוחותיהן הטבות ותגמולים כספיים, כולל תשלום כ"פיצוי עבור איסוף, עיבוד או שיתוף נתונים". ההצעה זוכה לתמיכה דו-מפלגתית ונבחנת כעת בקונגרס.

דאגות ומגבלות

אולם, מומחי הגנת נתונים בברזיל מודאגים שהמסחור הזה עלול להעלות את מחיר הנתונים ולהפוך אותם לבלתי נגישים לחברות קטנות ואפילו למשרדי ממשלה עם תקציבים נמוכים.

"אנחנו בעצם מבקשים משליש מאזרחי המדינה שלא יודעים לקרוא להחליט אם הנתונים שלה יכולים להימכר לחברות פרטיות תמורת תשלום", אמר פדרו באסטוס, חוקר ב-Data Privacy Brazil. "ברור שאנשים עניים יגידו כן, אבל זה עלול לפגוע בהם".

על פי המכון הברזילאי לחקר אנאלפביתיות (Inaf), 95% מהברזילאים שאינם יודעים לקרוא ולכתוב באופן מספק - שלושה מתוך עשרה ברזילאים - היו בעלי מיומנות דיגיטלית נמוכה. אזורים נרחבים במדינה, כולל ערים, סובלים מקישוריות אינטרנט איטית, מה שאומר שהם מייצרים פחות נתונים ברשת.

פרופ' מקסימיליאן רודריגס, מרצה למדעי המחשב במאטו גרוסו במרכז ברזיל, דווקא מצפה לנסות את פרויקט מסחור הנתונים. עבור רודריגס, זו תהיה הזדמנות לווסת את הגישה לנתונים שלו. "אם לא תקבל הצעות, חברות לא יוכלו להשתמש בנתונים שלך", אמר.

אולם לא כל המשתמשים כל כך בקיאים. מסחור נתונים עלול גם ללחוץ על אנשים פגיעים לוותר על הפרטיות שלהם תמורת תשלום מהיר, בדומה למה שעשתה חברת World (לשעבר Worldcoin) בעשרות מדינות, על פי באסטוס. החברה, שנוסדה בשיתוף עם סם אלטמן מ-OpenAI, סרקה את קשתית העין של למעלה מ-400 אלף בני אדם בברזיל לפני שהממשלה השעתה את פעילותה בינואר בגין איסוף נתונים ללא מנגנוני ביטול מספקים.

"ברגע שאתה מתייחס לנתונים כנכס כלכלי, אתה מערער על ההיגיון שמאחורי הגנה על נתונים אישיים", אמר באסטוס. המערכת האקולוגית של נתונים "אם זה יקרה, אנשים לא יוגדרו על ידי היכולות שלהם, אלא רק על פי מי מייצר הכי הרבה דאטה רלוונטית לשוק הכלכלי".