"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תוכנית הארגון מחדש של OpenAI: המאבק על עתידה העסקי

החברה מאחורי ChatGPT הודיעה על תוכנית חדשה שתשאיר את השליטה בידי העמותה, ומעוררת שאלות לגבי השקעות המיליארדים והאפשרות להנפקה

0השמעה
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI , AFP
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. צילום: AFP

OpenAI, חברת הבינה המלאכותית שיצרה את ChatGPT, הודיעה ביום שני כי היא מקדמת תוכנית ארגון מחדש, לאחר שיחות עם התובעים הכלליים של דלאוור וקליפורניה, שעקבו מקרוב אחר ניסיונותיה של החברה להשתחרר ממבנה התאגידי המורכב שלה. ואכן, החברה שרצתה להמיר את מבנה הבעלות שלה לחברה רווחית לחלוטין, החליטה לשנות כיוון.

כיום, הדירקטוריון של עמותת OpenAI מנהל את הפעילות העסקית של החברה. על פי התוכנית החדשה, הזרוע הרווחית של OpenAI תהפוך לחברת תועלת ציבורית (PBC), אך עדיין תישאר בשליטת העמותה.

התוכנית החדשה עשויה להספיק כדי לרצות את הרגולטורים ואת המשקיעים של OpenAI, שהשקיעו מיליארדי דולרים בחברה בציפייה לתשואה עתידית. עם זאת, היא עלולה גם להערים קשיים על תוכניותיה העתידיות של החברה, במיוחד אם היא תשאף להנפקה ציבורית.

השקעות בשווי מיליארדי דולרים של המשקיעים הפרטיים הגדולים של החברה, בהם מיקרוסופט וסופטבנק, תלויות לפי הדיווחים בהשלמת ארגון מחדש של החברה. מבנה ההון החדש יהיה קונבנציונלי יותר, כך שעובדים, משקיעים והעמותה יחזיקו בהון באופן ישיר.

לפי דיווח בבלומברג מיום שני, מיקרוסופט עדיין לא נתנה את ברכתה למבנה התאגידי החדש. ספקית השירותים בענן רוצה להבטיח שהמבנה החדש מגן כראוי על השקעתה המשמעותית ב-OpenAI. לא ברור אם בעלי עניין מרכזיים אחרים אישרו את העסקה.

איש לא הפעיל יותר לחץ על הארגון מחדש של OpenAI מאשר אילון מאסק. המיליארדר שהיה ממייסדי OpenAI ועתה מתחרה בה באמצעות חברת הבינה המלאכותית שלו xAI, הגיש הצעת רכש בשווי 97 מיליארד דולר כדי להעלות את מחיר הנכסים של העמותה של OpenAI ולסבך את המעבר של יצרנית ChatGPT למבנה רווחי.

מאסק גם הפך את הארגון מחדש של OpenAI לנקודה מרכזית בתביעה שלו נגד החברה ומיקרוסופט. בשבוע שעבר, שופט פדרלי דחה כמה מבקשות OpenAI לדחות טענות בתביעת מאסק. מארק טוברוף, עורך הדין המוביל של מאסק, אמר לאתר TechCrunch שתוכנית הארגון מחדש התאגידי החדשה "לא משנה כלום", מה שמרמז על כך שמאסק לא ימהר לוותר על התיק.

אפליקציית ChatGPT, צילום: AP

המסלול להנפקה ציבורית

בדצמבר האחרון, OpenAI התוותה מסלול שהיה מאפשר לה להפריד את הזרוע הרווחית שלה משליטת הדירקטוריון של העמותה, אשר מחויב לעקרונות מסוימים, כולל סעיף בתקנון המבטיח שבינה מלאכותית כללית (AGI) תיטיב עם כלל האנושות.

תוכנית זו ירדה מהפרק ביום שני. כעת OpenAI מתכוונת שהעמותה שלה תשלוט ותהיה בעלת מניות גדולה בחברת התועלת הציבורית.

מלבד האפשרות לפעול יותר כמו חברה קונבנציונלית, מבנה פשוט יותר יכול לפתוח את הדלת לגיוס הון נוסף על ידי הנפקה ציבורית. בהתחשב בגודלה של OpenAI, בכמויות המזומנים העצומות שהיא שורפת ובעניין הציבורי האדיר, הנפקה נראית כמשהו שהחברה עשויה לבחון בעתיד.

סטיבן דיאמונד, פרופסור לממשל תאגידי באוניברסיטת סנטה קלרה, אמר ל-TechCrunch כי קיים נתיב צר מאוד להפיכתה של OpenAI לחברה ציבורית תחת התוכנית החדשה שהוצעה. בעוד עמותות אינן יכולות להפוך לציבוריות, חברות תועלת ציבורית יכולות. עם זאת, קיימת שאלה לגבי מה תהיה בבעלות חברת התועלת הציבורית של OpenAI במקרה של הנפקה.

"התחושה שלי היא שקיים ערך עצום של קניין רוחני ברמת העמותה של OpenAI", אמר דיאמונד בראיון. "אבל אם חברת התועלת הציבורית אינה בעלת הקניין הרוחני הליבתי ואינה שולטת בו, אלא רק מקבלת רישיון להשתמש בו, אז מה היא ההנפקה? זה האתגר".

דיאמונד ציין שלא ידוע מה הם הפרטים המדויקים של תוכנית OpenAI ושלא ברור אם היא תצליח בסופו של דבר. בדוא"ל ל-TechCrunch, דובר OpenAI סטיב שארפ אמר שהעמותה של OpenAI תמשיך לשלוט בטכנולוגיה של החברה, ובעוד ב-OpenAI אין כוונה להנפיק את מניותיה בשלב זה, הנפקה תהיה "תיאורטית" אפשרית תחת המבנה המוצע.

אם העמותה של OpenAI אכן שולטת בטכנולוגיה הקריטית של הארגון, לבעלי המניות לא תהיה השפעה רבה על החלטות החברה, אמרה רוז צ'אן לואי ל-TechCrunch, המנהלת המייסדת של תוכנית פילנתרופיה וארגונים ללא מטרות רווח בפקולטה למשפטים של UCLA. בניגוד לרכישת מניות בחברה טיפוסית, בעלי מניות ב-OpenAI יצטרכו לדעת שהשפעתם על התאגיד מוגבלת. "אני חושבת שהנפקה הרבה יותר קשה בתרחיש הזה", אמרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר