"פחות יזמים רוצים להקים סטארטאפים, וזו נורה אדומה בוהקת"

בשנה האחרונה, מרכזי הפיתוח של חברות בינלאומיות בישראל עברו טלטלה משמעותית.אי-יציבות פוליטית ומדינית, לצד מגמות כלכליות גלובליות, השפיעו באופן ניכר על הפעילות העסקית והשפיעו לא מעט על ההייטק הישראלי.

מיכאל מרקס, ראש תכנית החדשנות הפתוחה של UST בישראל, שהגיע להייטק אחרי 20 שנים במערכת הביטחון במגוון תפקידי טכנולוגיה ומודיעין, מצייר בשיחה עם "ישראל היום" תמונה מורכבת של ענף הנמצא בעין הסערה. "שנה מאוד מטלטלת עברה על ההייטק המקומי, עוד לפני שהמלחמה התחילה", הוא מתאר בכנות.

המרכזים הבינלאומיים, שהיו פעם סמל לעוצמתה של ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית, מתמודדים עם אתגרים חסרי תקדים. "אנחנו פוגשים מרכזים ותיקים של חברות בינלאומיות שצמצמו את פעילות הפיתוח שלהם בישראל, כאשר חלקם סגרו אותה לגמרי", מרקס חושף.

אך לא רק הענקים הבינלאומיים מרגישים את הלחץ. "מי שהכי מפחד, עוד לפני המשקיעים – אלה היזמים עצמם, ששמים חיים שלמים על המגש", מרקס מדגיש. "אנחנו מזהים מגמה מדאיגה בה הרצון של היזמים לפתוח סטארטאפים – חווה ירידה משמעותית. זה ממש ברמת נורה אדומה בוהקת על החוסן של כל הענף".

מרוץ החימוש הטכנולוגי העולמי

ובעוד ישראל מתמודדת עם סערותיה הפנימיות, העולם לא עומד מלכת. "בישראל צריכים להיות צנועים," מרקס מזהיר. "המחשבה הזו של 'אין על ההייטק הישראלי, העולם צריך אותנו', עוד עלולה להתפוצץ לנו בפנים. הודו נמצאת בצמיחה מטורפת ואנחנו רואים מרכזי פיתוח במערב אירופה שהולכים וגדלים. או במילים אחרות – העולם משתנה".

"והתחרות הגלובלית הזו מציבה אתגר חדש בפני ההייטק המקומי - כיצד לשמור על מקומה של ישראל ב'חמישייה הפותחת' של עולם הטכנולוגיה הגלובלי? הרי הייצוא הכי גדול שלנו היא תעשיית החדשנות והטכנולוגיה", מסביר מרקס.

לדבריו, המפתח להישרדות ושגשוג טמון בשינוי תפיסתי. "לסטארטאפים שנסמכים על סקאוטינג מבוסס חדשנות טכנולוגית בלבד (כשחברות גדולות מחפשות 'לצוד' סטארטאפים מבטיחים ולרכוש אותם, ד"ג), אין זכות קיום לאורך זמן," הוא קובע נחרצות.

במקום זאת, הוא קורא למעבר לשיטת ה-POV (Proof of Value), או בעברית – הוכחת ערך ממשי. "היום כבר לא מספיק להציג הדגמות וקונספטים למשקיעים, התחרות כבר נמצאת במקום אחר. סטארטאפים צריכים להצדיק את ההשקעה שהם מבקשים ולספק מודל מסחרי וכלכלי שמביא ערך ממשי ללקוחות בעתיד הקרוב לעין", הוא טוען. "במילים פשוטות – להוכיח היתכנות של רווחיות מהמוצר עצמו."

האור בקצה המנהרה

למרות התמונה המאתגרת, מרקס נשאר אופטימי. "בסופו של דבר יש פה בישראל כלכלה חזקה שמקיימת את עצמה ותעשיית ההייטק היא חלק בלתי נפרד ממנה. יש פה המון טאלנטים וחדשנות שלא הולכים לשום מקום", הוא מתעקש.

אז האם ההייטק הישראלי עומד בפני משבר או הזדמנות להתחדשות? התשובה, כמו תמיד בעולם הטכנולוגיה, תלויה ביכולת להסתגל, לחדש ולהמציא את עצמנו מחדש. "בסופו של דבר, החזקים שורדים והחלשים נעלמים. זה טבעו של התחום הזה", מרקס מסכם.