"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

בעולם הסייבר מנוצלות כל החולשות - הפיזיות וגם הפסיכולוגיות

מבלי להמעיט בחומרת האירוע, הפרסום המהיר של קבוצת התקיפה שלכאורה הצליחה לחדור למערכות של משרד הביטחון מעידה בעיקר על הרצון ליצור אפקט פסיכולוגי • אבל בסייבר כמו בסייבר - תוקפים יודעים לנצל גם חולשות אמיתיות

0השמעה
מערך הסייבר חוקר. ארכיון, צילום: תקשורת שב"כ

אם בעבר מלחמות בין מדינות נעשות באוויר, בים וביבשה, בעידן הנוכחי נוסף גם מימד הסייבר - שיכול לבדו להכריע את המלחמה. שימוש במרחב הזה ניתן לראות בבירור במלחמה בין רוסיה ואוקראינה, מלחמת ״חרבות ברזל״, ובעיקר במלחמת הצללים הנמשכת זה שנים בין ישראל לאיראן.

קבוצת תקיפה, שלא ברור נכון לעכשיו האם היא קשורה לטהרן או לא, הודיעה כיפרצה למערכות של משרד הביטחון, העלתה סרטון בו היא מציגה את הפריצה לכאורה, וטענה כי הצליחה להשיג סיסמאות לאתרים הקשורים למשרד הביטחון כמו אתר הרכש הישן בו נמצא מידע על ספקים שונים.

איראן: מתקפת סייבר השביתה עשרות תחנות דלק. החזית בין ישראל וטהרן נמשכת כבר שנים. ארכיון // צילום: רשתות חברתיות

הפרסום המהיר של התוקפים הוא חלק ממלחמה פסיכולוגית של גופים אנטי-ישראליים שמטרתם להשפיע על חוסנו של האזרח הישראלי, זאת כאשר תוקף משמעותי היה שומר על האירוע בשקט ומנסה להתפשט ברשת ככל הניתן בכדי להשיג תוצאות משמעותיות יותר. הדבר מעיד בעיקר על פריצה לרשת שולית וכנראה ישנה.

מרבית מקבוצות התקיפה אשר תוקפות את ישראל מנסות לייצר מלחמה פסיכולוגית על ידי פרסום פייק כמו טענות להפלת אתרים של סמלי שלטון, על אף שאלה לא באמת נפלו, ובכך להשפיע על דעת הקהל הישראלית ולזרוע פחד שמטרתו להשפיע על החוסן הישראלי, כאשר הדבר הפך לברור במיוחד במלחמת "חרבות ברזל".

ההודעה שפרסמה קבוצת ההאקרים בטלגרם. הרבה לוחמה פסיכולוגית,צילום: מתוך הטלגרם

אבל בסייבר כמו בסייבר - לא הכל מתבסס על פייק ואפקט פסיכולוגי. גם חולשות מנוצלות, כאשר מספיקה הגדרה אחת לא נכונה בשביל לגרום לתוקף להשתלט על מחשבים במקומות רגישים כמו משרדי ממשלה, בתי חולים ואפילו ברשתות של כוחות ביטחון.

מספיק לחשוב למשל מה היה קורה למדינה בזמן מתקפת טילים מאסיבית, אם כלל בתי החולים היו מושבתים בעקבות מתקפת סייבר מוצלחת. עובדה שאגב מטרידה את העולם הרבה פחות מאשר תקיפה פיזית של בית חולים, למרות שהיא עלולה להיות מסוכנת לא פחות (דוגמה לכך ניתן לראות בתגובה לתקיפה על בית החולים שיפא בעזה, שלא הייתה ישראלית בכלל, לעומת חוסר ההתעניינות בתקיפות הסייבר שעברו הלל יפה או מעייני הישועה). נראה כי העולם מתקשה להבין שתקיפת סייבר היא מתקפת טרור לכל דבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר