"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קרב ענקים חדש-ישן: למה אילון מאסק תובע את סם אלטמן ומיקרוסופט?

איל ההון ובעליהן של טסלה ו-X הגיש תביעה נגד מייסד OpenAI ובכירים נוספים בחברה בטענה כי הפרו את את החוזה שחתמו עימו בעת שהקימו את מיזם הבינה המלאכותית ב-2015 • "זה כאילו תרמת לעמותה שמגנה על האמזונס, וגילית שעכשיו הם כורתים עצים"

,עודכן
0השמעה
אילון מאסק (ימין) וסם אלטמן (שמאל). קרב הענקים של עולם הטק. צילום: אי.אף.פי

לאחר שבסוף השבוע עלו דיווחים על כך שהמיליארדר ויזם הטק אילון מאסק, הגיש תביעה נגד סם אלטמן וחברת הבינה המלאכותית שלו, OpenAI בבית המשפט בסן פרנסיסקו, החלטנו לעשות מעט סדר בקרב הענקים החדש של עולם הטק.

מעט רקע – מאסק הגיש תביעה נגד אלטמן והמייסד השותף גרג ברוקמן בטענה כי הם הפרו את החוזה שהשלושה חתמו בעת הקמת החברה בשנת 2015, לפיו OpenAI תתמקד בפיתוח אחראי של בינה מלאכותית, לטובת האנושות וללא מטרות רווח.

סורה, הבינה המלאכותית של OpenAI שיודעת לייצר סרטונים ממילים. ארכיון // צילום: OpenAI



מאסק, הבעלים של SpaceX ו-X (לשעבר טוויטר), הקים את OpenAI יחד עם אלטמן וברוקמן בשנת 2015, אך פרש מהחברה ב-2018 לאור חוסר הסכמות עם אלטמן וברוקמן על הפיכתה של החברה ממלכ"ר לחברה למטרות רווח.

כעת כאמור, תובע איל ההון את אלטמן, ברוקמן ובכירים נוספים מ-OpenAI בגין "הפרת חוזה, הפרת חובת אמון וביצוע פעילות עסקית לא הוגנת", כאשר על כל אלו הוא דורש פיצויים של מעל ל-100 אלף דולר (סכום סמלי, כאשר המטרה היא עצם המשפט, ד"ג).
ChatGPT. המוצר של OpenAI ששינה את העולם.,צילום: אי.פי

ההשתלטות של מיקרוסופט

התביעה של מאסק מעלה טענה שאם תאושר על ידי בית המשפט, עשויה לעצב מחדש, ובאופן מהותי, את האופן שבו OpenAI ושותפתה מיקרוסופט עושות עסקים, כאשר כחלק מהסכם השותפות של השתיים, למיקרוסופט יש זכויות מסחריות בלעדיות על הקניין הרוחני של OpenAI, כולל האלגוריתמים שמאחורי ChatGPT ויורשו GPT-4.

מאסק טוען בתביעתו כיפרשת פיטוריו של סם אלטמןמ-OpenAI על ידי מועצת המנהלים בשנה שעברה, שהסתיימה עם חזרתו לתפקיד והדחתו של הדירקטוריון המקורי, נועדה להיות מעין "הפיכה"שמטרתה להחליף את מועצת המנהלים לאנשים ש"אלטמן ומיקרוסופט בחרו בעצמם" (יש לציין כי מיקרוסופט עצמה קיבלה לאחר האירוע מעמד של משקיפה, ד"ג) – מה שבפועל הפך את OpenAI לבת חסותה של ענקית הטק.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

אלטמן ומנכ"ל מיקרוסופט. חיזוק משמעותי להשתלטותו המחודשת של מייסד OpenAI,צילום: אי.אף.פי

"עד היום, OpenAI ממשיכה להצהיר כי מטרתה להבטיח שבינה מלאכותית 'תועיל לכלל האנושות'", נכתב בתביעה. "במציאות עם זאת, OpenAI הפכה לבת חסות של חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם: מיקרוסופט.תחת הדירקטוריון החדש שלה, היא לא רק מפתחת, אלא ממש משכללת טכנולוגיות AI כדי למקסם רווחים עבור מיקרוסופט, ולא לטובת האנושות".

הטכנולוגיה תשוחרר לציבור?

במקביל, כתב התביעה של מאסק מבקש צו בית משפט האוסר על OpenAI להשתמש בנכסיה "לתועלת הכספית" של מיקרוסופט או של עצמה, וצו בית משפט נוסף שיחייב את OpenAI לשחרר את הטכנולוגיה שלה לציבור.

יו"ר מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. עזר לאלטמן להשתלט על OpenAI מחדש וקיבל מעמד בבורד.,צילום: אי.פי

עוד צוין בתביעה כי מאסק היה הכוח המניע מאחורי הקמתה של OpenAI ב-2015 כמלכ"ר שמטרתו לבנות מערכות בינה מלאכותית לטובת האנושות, כאשר איל ההון תרם לא פחות מ-44 מיליון דולר מכיסו האישי על מנת להשיק את פעילות החברה ועזר לגייס אליה חוקרי AI מובילים.

"תארו לעצמכם - לתרום לעמותה שמשימתה המוצהרת היא להגן על יערות הגשם של האמזונס, אבל אז אותה העמותה יוצרת חברה לכריתת עצים ומשתמשת בתרומות כדי להשמיד את יערות הגשם. זה הסיפור של OpenAI", כך לשון התביעה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר