"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מלחמה מסוג שונה: החברה מכפר עזה שנאבקת בהתחממות הגלובלית

כדי להיאבק בזיהומים שנגרמים משימוש בחומרי גלם שונים בתעשיות השונות, Kenaf Ventures פיתחה פתרונות המשתמשים בצמח הקינף, הידוע כסופג מוצלח של פחמן דו-חמצני, והמרתו לחומרים ירוקים • "נסייע בהפחתת מאות מיליוני טונות של פחמן דו-חמצני ומזהמים מהסביבה"

,עודכן
0השמעה
תחנת הכוח באשקלון. צילום: משה שי

באמצעות פטנט פורץ דרך שפיתחה, חברת הקלינטק הישראלית Kenaf Ventures מקיבוץ כפר עזה תסייע בהפחתת פליטות גזי החממה העולמיים.

החברה, אשר הוקמה בשנת 2018 על ידי חבורת יזמים סדרתיים, בהם אבישי מורג, אביב שפינר, אסף עופר, עידו הרשקוביץ וגדעון סוזן, מתמקדת בשתיים מהבעיות הסביבתיות המאתגרות ביותר: ספיגה וקיבוע של פחמן דו-חמצני, וצמצום משמעותי בשימוש בחומרי גלם מזהמים הנפוצים בתעשיות השונות, בהן הבנייה, הפלסטיק, הבידוד ועוד.

שדות הקינף של Kenaf Ventures,צילום: קינף ונצ'רס

כדי להיאבק בבעיות הללו, פיתחה החברה פתרונות מעוגני פטנט, העושים שימוש בצמח הקינף לספיגה טבעית של פחמן דו-חמצני (תוצר לוואי של תיעוש יתר וייצור מזהם) והמרתו לביו-מטריאלס (חומרי גלם ירוקים חסכוניים וקלים להטמעה), לשימושן של התעשיות היצרניות השונות להפחתת הנזק המצטבר.

"הפיתוח הזה מציע לתעשיות הכי מזהמות להפוך ליצרניות פחות מזהמות ויותר רווחיות בפתרון ממשי ופשוט ליישום, שאף מסייע בהשבחת המוצר", אמר אסף עופר, מנכ"ל "קינף ונצ'רס". "נוסף לערך החברתי והסביבתי הנלווים, יצרנים ייקנסו פחות על נזקי סביבה וייהנו מתדמית ציבורית משופרת, אשר בהכרח ישפיעו על הביצועים בטווח הקצר והארוך. אנו נחושים להפיץ את הבשורה שתסייע לאנושות בהפחתת מאות מיליוני טונות של פחמן דו-חמצני ומזהמים מהסביבה".

לדברי החברה, ניתן להטמיע בקלות ובזול את פיתוחיה הטכנולוגיים, זאת לצד השבחת מוצרים והפיכתם לירוקים ואיכותיים יותר, מה שיגביר את הביקושים ואף את הצורך בשכפול לתעשיות נוספות. בפיתוח זה ייצרו חומר גלם חליפי לחומרי גלם מזהמים בתעשיות השונות, תוך הצגת יתרונות בולטים ביחס בין עלות לתועלת על פני אלטרנטיבות קיימות בשוק, בהן קלות הטמעה, שיפור יכולות ותכונות של חומרי גלם ומוצרים קיימים והפיכתם לידידותיים לסביבה.

מייסדי חברת Kenaf Ventures,צילום: קינף ונצ'רס

החברה הקימה מפעל יחיד מסוגו לעיבוד חומר גלם אורגני למטרות תעשייה, לצד שדות גידול של צמח הקינף, המיוחסות לו תכונות מכניות ויכולות ספיגת פחמן דו-חמצני יוצאות דופן, כמו גם יכולת ניקוי רעלים ומזהמים מהקרקע, מה שגרם לכך שהוא הוכר בידי אמנת קיוטו לשינויי אקלים של האו"ם כגידול חשוב ויעיל ביותר בהפחתתהתחממות הגלובלית.

אבישי מורג, שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה, ציין כי "פליטות הפחמן מייצור תעשייתי הן מזהם משמעותי של האוויר אותו אנחנו נושמים, כמו גם פלסטיק, קלקר וחומרי גלם אחרים המבוססים על מאובנים וחומרים כימיים אחרים, ונוכחותם גוברת ככל שתיעוש היתר הגלובלי ממשיך". הוא הוסיף כי לצד אלו מתחזקת ההבנה שבעתיד הקרוב חברות ומוצרים מזהמים ייקנסו, בעוד שמוצרים ירוקים ברחבי העולם ובאיחוד האירופי בפרט יתוגמלו בנוסף לתגמול הנהוג כיום, המזכה בנקודות קיזוז פחמן הניתנות למימוש כספי. "לאור כל אלו, נדרשים פתרונות זמינים וקלים להטמעה עבור היצרנים. במרוצת השנים הושקו אינספור פתרונות ברחבי העולם שרבים מהם כשלו בשל חסמים רבים", אמר.

אסף עופר סיכם: "בסופו של יום, הטכנולוגיה שלנו עושה טוב לאנושות ולאדם, כך שזהו הכוח המרכזי שמניע אותנו בעשייה היומיומית שלנו".

שריפה ביערות הגשם בברזיל (ארכיון),צילום: איי.אף.פי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר