"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הממשלה מקדמת תיקון לחוק השב"כ: על הפרק - מתן סמכויות חדשות לארגון
המשמעות היא הענקת סמכויות לארגון, לקבלת מידע וחיפוש במאגרי מידע של חברות תקשורת וסייבר פרטיות וכן פריצה למחשבים ומכשירים סלולריים מרחוק • לכאורה מדובר בהצעה המתייחסת לצורכי השב"כ בעת המלחמה אך מומחים בתחום הגנת הפרטיות טוענים כי נראה שנולדה קודם לכן, וכי מנגנוני הפיקוח על הארגון המוצגים בתזכיר, אינם מספיקים
תיקון החוק יעניק לשב"כ סמכויות שלא היו בידיו עד היום, אילוסטרציה. צילום: רויטרס

הממשלה מקדמת תיקון לחוק השב"כ: על הפרק - מתן סמכויות חדשות לארגון

המשמעות היא הענקת סמכויות לארגון, לקבלת מידע וחיפוש במאגרי מידע של חברות תקשורת וסייבר פרטיות וכן פריצה למחשבים ומכשירים סלולריים מרחוק • לכאורה מדובר בהצעה המתייחסת לצורכי השב"כ בעת המלחמה אך מומחים בתחום הגנת הפרטיות טוענים כי נראה שנולדה קודם לכן, וכי מנגנוני הפיקוח על הארגון המוצגים בתזכיר, אינם מספיקים

,עודכן
0השמעה

הממשלה מקדמת תיקון לחוק שירות הביטחון הכללי שיאפשר להרחיב את סמכויות החקירה ואיסוף המידע של השב"כ באמצעים טכנולוגיים.תזכיר החוק שפורסם אתמול (שני), נכתב ואושר במשרד המשפטים לבקשת השב"כ, יעניק לו סמכות קבלת מידע וחיפוש במאגרי מידע דיגיטליים של חברות תקשורת וסייבר פרטיות וכן פריצה למחשבים ומכשירים סלולריים מרחוק באמצעות רוגלות או תוכנות כדוגמת פגסוס, כלפי יעדים שעד היום לא הייתה לו הסמכות להפעילם. מתן הסמכויות לביצוע החיפוש יינתן באישור ראש הממשלה בלבד, עם פיקוח מועט של ועדות הכנסת ושל היועץ המשפטי לממשלה, ללא פיקוח של בתי המשפט.

התזכיר המלא

בהצעת החוק נכתב כי היא אינה באה רק כדי להסדיר ולתת סמכות לשב"כ עבור פעולות חדירה לפלאפונים ומחשבים בהם נקט ממילא עד כה, אלא גם באה להעניק לו סמכויות חדשות. "לאור מגמה גוברת של הכנת מעשי טרור, תיאומם, ארגונם או הסתה לביצועם על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת הקשורה למחשבים, ישנו צורך חיוני במתן סמכות לביצוע פעולות בדבר המגלם חומר מחשב", נכתב.

ישיבת הממשלה, ארכיון,צילום: יונתן זינדל/פלאש90

סמכות חדשה שתינתן לשב"כ, תאפשר לו לקבל ולקחת מידע מחברות סייבר ותקשורת פרטיות. בחוק הקיים כיום כבר קיימת לשב"כ הסמכות לקבל מידע מחברות התקשורת המורשות שפועלות ברישיון ופיקוח המדינה וספקיות הרשת, כמו חברת בזק למשל. אלא שמידע רב "מצוי כיום בחלקו גם בידי חברות פרטיות, ובחלקו אינו נגיש לשירות הביטחון הכללי באופן ובהיקף שהיה בעבר" כך נכתב בתזכיר החוק.

אמנם בתזכיר ישנם אזכורים למנגנוני ביקורת שיגבילו את השב"כ, ובדברי ההסבר נכתב כי "התיקון נועד להגביר את הפיקוח והבקרה על השירות בכל הקשור לקבלת מידע מחברות התקשורת", אך יש הסוברים שהם לא מספיקים.

פרופ' מיכאל בירנהק, מבכירי המומחים בישראל בתחום הפרטיות, העיר כי יתכן שיש צורך ביטחוני ביכולת הסייבר הללו עבור השב"כ למניעת טרור, אך מנגנוני הביקורת והפיקוח על השימוש הם דלים ולא מספיק אפקטיביים לשיטתו. "פיזרו בתזכיר החוק הרבה פעמים התייחסות ל'צמצום הפגיעה בפרטיות', אלא שכמעט כל הבקרות הן במעגל שבין ראש השב"כ לבין ראש הממשלה. יש מעט בקרות של היועמ"ש, ומעט של הכנסת. אמנם מוזכרים שיהיו דיווחים על הפעולות לוועדה החשאית בכנסת, אך רק בדיעבד". עוד הוא מעיר כי נראה שתזכיר החוק הוכן במשך תקופה ארוכה, ולא במלחמה או עבורה "שליפת התזכיר הזה בעיצומה של המלחמה צובע אותה בצבעים של הכרחיות. אין סיכוי שזה נולד עכשיו".

גם המשפטן ד"ר עמרי רחום טוויג, מומחה לדיני פרטיות וסייבר, הצביע על הבעייתיות שבחוסר מנגנוני הביקורת שיופעלו: "בשב"כ כמו בשב"כ, אין פיקוח שיפוטי בזמן אמת על פעולות איסוף המידע. אני לא יודע מה התיקון הזה שונה ממה שהשב"כ עושה כבר היום בפועל, בסמכות או לא בסמכות, אבל אם כבר העלו את זה על הכתב, זה מעורר שאלות נכבדות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו