לוחמה פסיכולוגית על ישראל: כך תזהו סרטוני פייק של החמאס

מעבר ללחימה הפיזית עם החמאס, ארגון הטרור נלחם בנו גםבאמצעות הרשתות החברתיות השונות,כשהמטרה העיקרית שלו היא לפגוע בחוסן הנפשי והלאומי שלנו, בין השאר על ידי סרטונים מזויפים.

כבר עכשיו מסתובבים ברשתות החברתיות השונות המון סרטונים ששותפו על ידי כולנו והכאיבו מאוד לציבורים גדולים, כמו הילד שצולם חוטף מכות מילדים עזתיים ושמבקש בדמעות לפגוש את אמו. סרטון זה התברר כמזויף, וככזה שהתוכן המילולי שלו הולבש על סרטון אחר.

פנינו אל מומחי סייבר כדי להבין כיצד ניתן לזהות סרטון מזויף שמקורו בחמאס ושמטרתו לפגוע בנו. שני המומחים שעמם שוחחנו ציינו בראשית דבריהם שמלכתחילה בימים אלו יש לצאת מנקודת הנחה שכל סרטון חשוד ולכן יש להטיל בו ספק, וכל שכן שאין להעביר אותו הלאה. מעבר לכך, נתנו לנו המומחים כמה עצות זהב שיסייעו לנו לזהות סרטון שזויף על ידי ארגון הטרור.

בחלק מהמקרים ניתן למצוא את הסרטון האמיתי לפני שהוא זויף ברשתות החברתיות: מני ברזילי, חוקר במרכז הסייבר של אוניברסיטת תל אביב, מחלק את סוגי הסרטונים המזויפים לשלושה עיקריים, שעם שניים מהם קל להתמודד, ועם השלישי קשה הרבה יותר.

מני ברזילי // צילום: יח"צ

"סוג הזיוף הראשון הוא שינוי פס הקול של הסרטון שאנו רואים. לוקחים סרטון, למשל של חייל צה"ל או של אדם שמצוי במקום מסוים, ולסרטון הזה מוסיפים פס קול בערבית. באופן הזה משנים את ההקשר של הסרטון ומייצרים בכך תחושת כאב וצער אצל הצופה הישראלי. בסרטונים אחרים לוקחים סרטון ממלחמה אחרת ומציגים אותו כקשור למלחמה הנוכחית.

"הסוג השני הוא יצירת סרטון על ידי בינה מלאכותית: ממש מייצרים מאפס סרטון שלם שלא מתבסס על סרטון קיים, ובו מייצרים לוחמה פסיכולוגית נגד ישראל. לוקחים דמויות מצולמות ומייצרים אותן מחדש בסרט שבכלל לא התקיים מלכתחילה. אפשר לייצר בדרך הזאת סרטון של שבויים, של הרוגים, של חיילים בורחים או כל דבר אחר שעולה על הדעת בלי להזדקק לשחקנים.

"ביחס לשני הסוגים האלו קל יחסית לזהות את הזיוף. הבינה המלאכותית כיום לא הבשילה מספיק, ואנו נרגיש מיד שזה זיוף שמחשב עשה. לגבי הסרטונים שהולבש עליהם קול או שנלקחו מאירועים אחרים, אפשר למצוא את המקור שלהם ברשת עם חיפוש ברשתות חברתיות ובמנועי חיפוש, ולהבין שכאן נעשה זיוף".

סוג הסרטון השלישי, שקשה יותר לזיוף, הוא סרטון אמיתי שנערך מחדש או שהוכנס אליו אלמנט מזויף. לגבי סרטונים כאלו מציין ברזילי: "סרטון כזה קשה מאוד לזהות את הזיוף שבו, לכן אם קיבלתם סרטון מכאיב שנראה אמיתי, תחשבו 300 פעם לפני שאתם משתפים אותו. צריך להבין שאנו במלחמה ומפעילים עלינו לוחמה פסיכולוגית כדי שנאמין לסרטונים האלה, נפיץ אותם ונוריד את המורל של העם", הוא מסכם.

ד"ר יניב לויתן, מומחה ללוחמת מידע, אוניברסיטת חיפה

פרופילים מזויפים: בלי תגובות, בלי תכנים

ד"ר יניב לויתן, מומחה ללוחמת סייבר ולוחמת מידע באוניברסיטת חיפה, מציין שיש כמה סוגי סרטונים שניתן לזהות שהם לוחמה פסיכולוגית על ידי בדיקת המקור שממנו הופצו. עם זאת, הוא מציין שבשאר סוגי הסרטונים קשה לזהות אם הם מזויפים, ובמלחמה צריך לצאת מנקודת ההנחה שכל סרטון קשה שמגיע עלינו הוא תוצרת חמאס.

"במקרים רבים כתוב על הסרטון את השם שמהפרופיל שלו הופץ הסרטון. ניתן לחפש פרופילים פיקטיביים בפייסבוק ולזהות אם הם המקור שלו. פרופיל פיקטיבי יהיה כזה שלא יוצר תוכן בעצמו אלא רק משתף תוכן, ואם תמצאו פרופיל שאין לו תגובות על התכנים, אפשר לחשוד בו שהוא מזויף. באותו אופן תהיו חשדניים ביחס לכל פרופיל שנמצא אצלכם בחברים ואינכם מכירים. פעמים רבות פרופיל כזה הוא מזויף, ומהווה גורם להפצת לחימה פסיכולוגית", מציין ד"ר לויתן.

"ארגון חמאס מאוד חזק בסוג הלוחמה הפסיכולוגית של העברת תכנים קשים בסרטונים", מוסיף ד"ר לויתן, וממליץ גם הוא להתייחס לכל סרטון כחשוד. "צריך להגיד לציבור שאמנם לא כולו נלחם פיזית, אבל הוא כן נלחם בתחום ההגנה על התודעה הציבורית שלנו, וכדאי לחשוב היטב איך אנחנו לא פוגעים במורל שלנו. סביר להניח שחמאס יגדיל את האכזריות בסרטונים בימים הקרובים, ולכן אל תעבירו אותם הלאה, ותטילו תטילו ספק בהכל".

נקודה אחרונה שמציין ד"ר לויתן היא רשת הטיקטוק. "צריך להסביר לכל הילדים שמרבים לשהות ברשת הזו, שהיא תוצף עכשיו בלוחמה פסיכולוגית של חמאס. צריך להכין אותם לכך ולהדריך אותם בכל הנוגע לסרטונים כאלו. הילדים לא מסוגלים לזהות סרטונים מזויפים, ולכן עליהם להיות מודעים למצב ולהטיל ספק בכל סרטון כזה, ולא לצפות בו או לפרסם אותו הלאה".