סמנכ"ל רשות החדשנות: "ההייטק הישראלי הוא הקטר של המשק, הממשלה לא יכולה לוותר עליו"

הכנסת אישרה אתמול (רביעי) בקריאה שלישית וללא מתנגדים את החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, שאמור לסייע לבלום את הסחף באמצעות שורה של הטבות מס למשקיעים, בנקים וחברות.

בשיחה עם "ישראל היום", הסביר סמנכ"ל רשות החדשנות, אבירם ז'ולטי, את חשיבות החוק: "המטרה היא לעגן את הפעילות של החברות בישראל, כדי שיוקמו, יצמחו, יפעלו ויתרחבו בארץ. המשולש של תעשיית ההייטק מורכב משלוש צלעות: יזמים, חברות ומשקיעים. זיהינו בשנים האחרונות מספר כשלי שוק הנוגעים למשקיעים בחברות".

אחת המגמות המדאיגות ביותר בהייטק הישראלי בחודשים האחרונים, היא ההעדפה של חברות סטארט-אפ רבות להתאגד דווקא בארצות הברית ולא בישראל, בין היתר על רקע החשש מהשלכות הרפורמה המשפטית.

בדו"ח שהגישה רשות החדשנות בחודש מאי לשר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, נחשפו ממדי התופעה: ברבעון הראשון של 2023, בין 50%-80% מחברות הסטארט-אפ הישראליות החדשות נרשמו בחו"ל. מחברי הדו"ח אף העריכו שהמגמה תימשך ותתעצם. גם הדו"ח שפרסמה אתמול סוכנות הדירוג מודי'ס, האיר זרקור על התופעה. זו כמובן אבידה קשה לאקוסיסטם המקומי ולכלכלה הישראלית כולה.

אחת ההטבות המרכזיות בחוק היא מתן זיכוי במס למשקיעים פרטיים, המשקיעים בחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן. משקיעים אלה קרויים בעגה המקובלת "משקיע אנג'ל" ("מלאך"), מאחר ומדובר למעשה במשקיע הפרטי הראשון שנותן אמון ביזמים ומעניק להם את ההון הראשוני שמאפשר להם להתחיל ולממש את חזונם. לרוב מדובר בהשקעות קטנות יחסית, בסדר גודל של כמה מאות אלפי דולרים, אך בעלות סיכון גבוה. ההון הזה מאפשר ליזמים להקים צוות ראשוני או לבנות אב-טיפוס וכך למשוך את ההשקעות הבאות מקרנות הון-סיכון.

ז'ולטי מסביר כי "קרנות הון-סיכון לרוב אינן משקיעות בחברות בשלבים כה מוקדמים, בשל הסיכון הגדול והתשואה הנמוכה. נוצר כאן כשל שוק, שהוביל לירידה במספר החברות החדשות. רצינו לתת לכך מענה, ולהעניק הטבות שיעודדו את אותם משקיעי אנג'ל שנותנים ליזמים את הדחיפה הראשונית. ההטבה ניתנת רק כאשר מדובר בחברה הרשומה בישראל, ועשוי להיות לכך משקל בעידוד היזמים להקים את החברה בארץ".

במסגרת החוק החדש, המשקיע יזכה בזיכוי מס בגובה של סכום ההשקעה המוכפל בשיעור מס רווח ההון שחל על המשקיע. הטבה נוספת בחוק נועדה לעודד את אותו משקיע שראה תשואה מהשקעתו להמשיך ולהשקיע בחברות נוספות. ההטבה מעניקה דחייה של תשלום מס שאמור המשקיע לשלם בגין רווח ממכירת החברה, וזאת במידה וישתמש בחלק מהתמורה להשקעה בחברת סטארט-אפ אחרת.

תנאי המס הטובים ביותר - בישראל

סעיף נוסף בחוק נועד לעודד בנקים זרים להעניק הלוואות לחברות ישראליות שעובדות בארץ. לדבריו של ז'ולטי, "גילינו שבנקים ישראליים נמנעים ממתן הלוואות לחברות הייטק ישראליות, והן פונות בעקבות כך לבנקים זרים כדי להשיג מימון להרחבת הפעילות. עבור החברות הישראליות, לקיחת הלוואה מבנק זר הינה יקרה יותר, בשל הריבית הגבוהה והמס שנאלצים הבנקים לשלם בישראל - והדבר מעודד את החברות לקחת את ההלוואה באמצעות שלוחה של החברה בחו"ל. כאשר חברת ההייטק לוקחת את ההלוואה בחו"ל, היא גם מרחיבה את הפעילות בחו"ל".

"החוק החדש מעניק לאותם בנקים זרים פטור ממס על הכנסותיהם מריבית בגין הלוואות שניתנו לחברות טכנולוגיה ישראליות. הפטור מפחית את העלויות מהבנק ועל כן מוזיל את האשראי גם עבור חברת הטכנולוגיה הישראלית. הטבות נוספות בחוק נועדו לעודד חברות טכנולוגיה ישראליות לרכוש חברות זרות ולהעביר את פעילותן ארצה", טוען ז'ולטי.

הוא סבור שההחלטה של יזמים רבים בימים אלה לרשום את חברות בחו"ל היא טעות. "זו החלטה שנובעת ממניעים לא רציונליים. בישראל הן נהנות מתנאי המס הטובים ביותר. אם בהמשך הן ירצו להחזיר את הקניין הרוחני לישראל, זה יהיה כרוך בעלויות גבוהות. ההייטק הישראלי הוא הקטר של המשק, והממשלה לא יכולה לוותר עליו. תפקידה של רשות החדשנות הוא לתמוך בהייטק דווקא בעתות משבר".