"הוזלה משמעותית בשירותי משפט": האם בקרוב נפנה לבינה מלאכותית במקום לעו"ד?

אפשר לדון רבות על האופן שבובינה מלאכותיתצפויה לשנות את חיינו, אך כפי שזה נראה, אחד התחומים שצפויים לחוות את השינויים המהותיים ביותר הוא עולם המשפט. לצד השיח הרחב שכבר קיים בכל הנוגע לרגולציה ולצורך של מערכת המשפט להתאים את עצמה למהירות שבה מתפתחת הבינה המלאכותית, נראה שאיש לא עוצר לחשוב כיצד AI ישפיע על תחום המשפט מהבחינה הטכנית.

פתרונות טכנולוגיים ייעודיים לתחום המשפט כבר קיימים היום, כמו למשל הפיתוח של IBM בשם Label Sleuth, המאפשר לכל בעל מקצוע בתחום לבנות בכוחות עצמו מסווג טקסטים ייעודי – כלי שמאפשר לסווג ולתייג באופן חכם פיסות של טקסט - מבלי שהוא צריך להיעזר במומחה למידת מכונה או בינה מלאכותית.

ד"ר אייל שנרך, חוקר בכיר ומנהל במעבדות המחקר של IBM, מסביר כי "המערכת הזו, וכלים אחרים שמייעלים את האופן שבו עורכי דין עובדים, צפויים לחולל שינויים עמוקים בתחום. אם עד היום משימות מסוימות היו בדרך כלל נחלתם של מתמחים, מהיום ניתן ללמד מחשב לעשות את אותן משימות מהר – וככל הנראה גם טוב יותר".

ייעול עבודה לצד פיתוח יכולות חדשות

"האם המשמעות היא שמשרדים לא יצטרכו מתמחים יותר? כנראה שלא, משום שללא מתמחים אין דור המשך למקצוע. המשמעות היא שעורכי הדין של העתיד יידרשו להיות מיומנים בשימוש בכלים טכנולוגיים,ושעורכי הדין של היום יצטרכו לתת למתמחים במשרדים משימות אחרות, שדורשות יכולות ניתוח מתקדמות שיתרמו להעשרת הידע והרחבת הניסיון הפרקטי שלהם, אבל לא יבזבזו את המשאב האנושי במשימה שמחשב יכול לבצע באופן מהיר ויעיל יותר", טוען שנרך.

על פי עו"ד גאיה הררי הייט, ראש תחום מדיניות ורגולציה במכון SNPI, "על אף היותה של ישראל מעצמת טכנולוגיה, ולמרות שפועלות כיום בישראל עשרות חברות בתחום ה-Legal-Tech, כמעט ואין חברות שמפתחות טכנולוגיות בתחום זה בעברית ועבור השוק הישראלי, ובמבחן התוצאה ישראל אינה נהנית משילוב של טכנולוגיות במערכת המשפט".

"משרדי עורכי הדין לא ששים לשלב טכנולוגיות בתוך העבודה שלהם. ובכל מה שקשור לאפליקציות למתן שירותים משפטיים מבוססי בינה מלאכותית, שמחליפות עורכי דין, הן למעשה אסורות לשימוש – מכוח הכלל שקובע שרק עורך דין שרשום כחבר בלשכת עורכי הדין רשאי להעניק שירותים משפטיים בישראל".

הררי מוסיפה כי "ייעול ואוטומציה של ההליכים ודאי יביאו להוזלה משמעותית בשירותי משפט, ואף יאפשרו ניהול של הליכים שלמים ללא צורך בגורם אנושי. בישראל של היום עלויות המשפט גבוהות, ההליכים ארוכים במיוחד וזמן הטיפול בהם גבוה בהשוואה בינלאומית, ואנשים משלמים מחיר כבד בזמן, כסף ועוגמת נפש. בחלק מהמקרים הם אף נמנעים מלעמוד על הזכויות שלהם רק כדי להימנע מהמסע המשפטי המפרך. טכנולוגיה עשויה לשנות זאת".

לדברי עמרי קוהל, מנכ"ל פירמיד אנליטיקס,"למרות שאנו נותנים אמון רב בשירותים המשפטיים שאנו מקבלים, אין ספק כי יכולת איתור ושימוש במידע הרחב הקיים בעולם המשפט מקשה מאוד על עורכי הדין באיתור ושינון כל אלו. כאן נכנסות מערכות AI לתמונה".

"היכולת של אחסון ואחזור מקורות משפטיים ובעיקר השימוש בהם, הוא ראשיתה של מהפכה בעולמות המשפטיים. מעבר ליכולת לחפש ולאתר מידע, הרי שהתוספת של יכולות לאמן את ה-AI ולאפשר לו להקיש ולדייק מסקנות על בסיס מקורות מידע, יוכלו לתת בשלב הראשון סיוע לעורכי הדין ולא מן הנמנע שבעתיד, ייעוץ משפטי יוכל להינתן על ידי כלי AI", כך לדבריו.