ויקיפדיה ישראל חוגגת היום (שבת) 20 שנה להקמתה. על רקע החגיגות שוחחנו עם עורכים באתר כדי להבין איך הופכים לוויקיפדים, כיצד כותבים ערכים ועוד נקודות ציון מעניינות ביחס לאנציקלופדיה הווירטואלית הישראלית.
רואה החשבון עובד כהן, עורך באתר במשך 15 שנים, ומתגאה בכך שמעבר לכל הפעילות והעריכה הרחבות שלו על ערכי וקיפדיה קיימים, הוא כתב כ-600 ערכים חדשים, כאשר לכל ערך אותו כתב נכנסים כ-1,000 קוראים בכל יום.
"ראשית, צריך להסביר מה זה ויקיפדיה", אומר כהן וממשיך: "מדובר באנציקלופדיה חופשית ברשת שבנויה על חכמת ההמונים. כלומר, כל אדם יכול להיכנס, גם בלי להירשם, ללחוץ על לשונית עריכה ולהוסיף מידע לאתר. כך הציבור כולו בעצם מפקח על הערכים ומתקן אותם אם יש שיבושים", מסביר כהן.
יתרון נוסף אותו מציין עובד הוא הקישורים הפנימיים שיש בוויקיפדיה בערכים השונים. "אתה נכנס לערך אחד ויש בו קישורים לעוד ערכים, למשל אם תקרא על הערך 'יצחק רבין ראש הממשלה', אז על המושג 'ראש הממשלה' יהיה סימון ואתה תוכל לעבור ישר לדף מידע אחר שיסביר מה זה ראש ממשלה בישראל".
אם כל אדם יכול לכתוב או לתקן ערך איך מונעים טעויות או פגיעה בערכים שונים?
יש ויקיפדים מיוחדים שרואים כל שינוי שנעשה בערכים והם בודקים שאין השחתות או סתם כתיבה שאינה קשורה לאותו ערך. מעבר לכך יש גם את הציבור כולו, כלומר גם אם הוויקיפדים פספסו משהו, הרי שהאנציקלופדיה הווירטואלית הזו מבוססת על חכמת ההמונים, וצריך להגיד שבבדיקות שנערכו התברר כי לסמוך על ההמונים זה דבר נכון ויש בוויקיפדיה את אותה כמות טעויות שיש באנציקלופדיה בריטניקה.
כמה עורכים רשומים קיימים במערכת?
בכל הקשור למספר העורכים בוויקיפדיה, מציין עובד כהן כי "כרשומים יש בישראל כמה עשרות אלפים, אבל בפועל יש רק כמה אלפים שנכנסים וממש פעילים. יש 150 עורכים שממש פעילים באתר. אגב, מבין כל העורכים האלו אני מספר שתיים ברמת פעילות העריכה של האתר.
כשאני מדבר על עורך אני מתכוון לאדם שנכנס לאתר כל יום ושיודע איך לכתוב ערך, כך שהוא יהיה כתוב בצורה שמתאימה לאנציקלופדיה ובנוסף יהיה נעים לקריאה מבחינת העיצוב, שילוב התמונות, הכתיבה, הוספת קישורים להרחבת המידע של הקורא ועוד".
איך מחליטים אילו ערכים יכנסו ואילו לא?
"לוויקיפדיה יש עמוד שיחה מקביל לכל ערך כתוב שיש בה. בעמוד השיחה אדם יכול לכתוב שלדעתו ערך אחד מיותר וצריך למחוק אותו. בעמוד השיחה גם מקיימים דיונים וגם עושים הצבעות בשאלה אם ערך מסוים מיותר או לא. מי שזכאים להצביע הם אנשים שביצעו לפחות 100 עריכות בשלושת החודשים האחרונים. רק מי שעומד בקריטריון הזה יוכל להחליט אילו ערכים ישתלבו בסופו של דבר בווקפדיה ואילו יישארו בחוץ".
"מגיעים מכל שכבות הגילים"
כהן מספר כי "העורכים מגיעים מכל שכבות הגילים ומכל חלקי האוכלוסייה - פנסיונרים, ילדים בני 7-6, ובכלל אנשים הנמצאים בפרקים שונים בחייהם. יש אצלנו גם מכל המקצועות ומכל הזהויות, יש נגנים, עורכי דין, רואי חשבון כמוני. יש גם נשים, להט"ב, ימנים שמאלנים. העורכים מגוונים".
יש 150 עורכים שפעילותם תדירה בווקיפדיה ישראל
כהן מספר שיש גם פגישות פיזיות דו-שנתיות שמקיימים העורכים הפעילים באתר, ובהן העורכים מכירים אחד את השני מעבר לשמות הקוד ברשת. "יש עמותה שנקראת "ויקימדיה" שעוזרת לנו לבצע מפגשים כאלו, מסייעת בקניית האוכל ובאיתור מקום פיזי שבו אנחנו נפגשים ומכירים אחד את השני. בראשון הקרוב אנו צפויים להיפגש לרגל חגיגות יום ההולדת ה-20. אגב, אנחנו חוגגים שני ימי הולדת בשנה - יום הולדת לוויקיפדיה העולמית ויום הולדת לוויקיפדיה הישראלית.
מעבר לזה יש גם מפגשים בין-לאומיים של עורכים שנקראים "ויקימאניה". מגיעים אנשים מכל העולם (בוויקיפדיה יש 250 שפות) והעורכים נפגשים ומכירים אחד את השני מכל הארצות בעולם".
מתמטיקה היה הערך הראשון
כהן מספר כי "הערך הראשון בווקיפדיה בעברית היה מתמטיקה, ואילו הערך האחרון, נכון לשעת שיחתנו, הוא הבחירות הפרלמנטריות הקרובות ביוון. בסך הכל בוויקיפדיה הישראלית יש 330,163 ערכים. בחודש יוני האחרון נכנסו לווקיפדיה ישראל 100 מיליון פעמים, מתוכם 60 מיליון מישראל ו-40 מיליון משאר העולם".
מקום 37 בין הוויקיפדיות בעולם
שיקה עמירן אנליסט ניטור תוכן וזיהוי מגמות מקוונות, הוא עורך נוסף בוויקיפידה ישראל, והוא מספר בגאווה כי "מבחינת מספר הערכים שכתובים בוויקיפדיה בעברית אנו ממוקמים במקום ה-37, כאשר אנגלית היא השפה בעלת מספר הערכים הרב ביותר. עובדה מעניינת: מקום אחד מעלינו נמצאת ויקיפדיה בשפת האספרנטו עם כ-339,000 ערכים.
בכל הנוגע לכתיבת ערכים הוא מציין כי "כל אחד יכול להשתתף בהליך העשרת הידע האנושי בוויקיפדיה, אם בין באמצעות כתיבת ערכים, העלאת תמונות וקבצי וידאו ואף סיוע בצד הטכני כדי שהאתר יהיה נגיש ונוח יותר לגולשים. העורכים של ויקיפדיה אומנם מגוונים, אך המשותף לכולם הוא הרצון לתרום ולהעשיר את הידע של הקוראים.
"כמובן, שכדי שוויקיפדיה תהיה מקור ידע איכותי צריך לנהוג לפי הכללים, ופעמים רבות עורכים חדשים רוצים להוסיף ערך, אך הוא נמחק מסיבות טכניות ומחוסר חשיבות אנציקלופדית. כל ערך נבחן לגופו, אך כלל האצבע הוא שאם נסתכל במרחק הזמן, האם מה שכתבנו ייתן ערך מוסף כשיקראו אותו בעתיד? לכן אני מציע לרבים מהכותבים שנמחק להם ערך שכתבו, לא לקחת את זה אישית. לראות איפה טעיתם, מה עשיתם לא נכון בכתיבת הערך וניתן אפילו לבקש מהעורכים הוותיקים יותר סיוע".
ממאבק באנטישמיות לכתיבת ערכים
מעבר לעצות לכתיבת ערכים, מספר שייקה כי הכניסה שלו לכתיבת תכנים בוויקיפדיה הייתה במסגרת מאבק באנטישמיות ובדמותה של ישראל בעולם "אני אישית נכנסתי לוויקיפדיה כשריכזתי את התוכנית למלחמה באנטישמיות ברשת של התאחדות הסטודנטים. במהלך התוכנית, הצוות ואני גילינו הרבה מידע מוטה על ישראל במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב והיותר נפוץ - מידע המכיל תוכן אנטישמי אשר היה מופץ בעיקר בשפות הזרות והפחות מוכרות, ולשם כך פעלנו לתיקון המידע הקיים.
"במקרים רבים התרחשו 'מלחמות עריכה', שבהם שני צדדים או יותר מנסים להשפיע על ערכים וזה נשמע בדיוק איך שמדמיינים את זה: צד אחד מוסיף ניסוח יותר נייטרלי לערך, בעוד שהצדדים האחרים מנסים למחוק את השינויים ומוסיפים מידע אחר ומדויק יותר להבנתם. לאחר סיום התכנית, ויקיפדיה הפכה גם לתחביב שבו אני כותב בעיקר על תכנים אקטואליים, וגם לחלק גדול מהמקצוע שלי כאנליסט ניטור תוכן וזיהוי מגמות ברשת, שבו לעיתים ניתן לראות כיצד שיקולים זרים מנסים ליצור מניפולציות בתוכן נייטרלי".
"יש גם חסרונות"
"מדובר באינציקלופדיה טובה, אך יש לה חסרונות", בניגוד לעובד כהן ולשיקה עמירן, אדואר מחול מציג צד יותר ביקורתי כלפי וקיפדיה. מחול מספר שניסה לכתוב מספר ערכים באתר, אך אלו נמחקו. לדבריו "יש הסברים שונים על אותו ערך בשפות שונות, יש כל הזמן שינויים של ערכים בצורה לא מקצועית ולפעמים יש הטייה בערכים שונים לפי סוג העורכים והשקפת העולם שלהם, זה יכול להיות פוליטי וזה יכול להיות גם בדברים אחרים".
אדואר מוסיף: "לא כתוב בכל ערך מי הכותב העיקרי שלו ומה התאריך שבו הוא נכתב. לפעמים אין מספיק מקורות לכל ערך, ואין מספיק הפניות וקישורים. אז בוודאי שזו אנציקלופדיה טובה אבל יש לה גם חולשות וחסרונות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו