ארבע שנים אחרי ההתנגשות: תוכנית ההגנה על כדור הארץ

ארבע שנים לאחר שחללית של נאס"א התנגשה במכוון באסטרואיד דימורפוס כדי להסיט אותו ממסלולו, הגשושית האירופית "הרה" הגיעה לזירה • בעזרת לוויינים זעירים שינחתו על פני הסלע, היא תבדוק האם האנושות באמת מסוגלת לבלום אסטרואיד קטלני לפני שיפגע בכדור הארץ

ארבע שנים אחרי ההתנגשות של נאס"א: הגשושית האירופית "הרה" הגיעה לזירה , ESA/Science Office
ארבע שנים אחרי ההתנגשות של נאס"א: הגשושית האירופית "הרה" הגיעה לזירה | צילום: ESA/Science Office

במשך עשורים זה נראה כמו תסריט קבוע של סרטי אסונות הוליוודיים, אבל עבור סוכנויות החלל בעולם מדובר באיום מוחשי לחלוטין: התנגשות של אסטרואיד או שביט בכדור הארץ. כעת, ארבע שנים לאחר הניסוי ההיסטורי של נאס"א ליירוט אסטרואיד, חוזרת האנושות לזירת ההתנגשות - הפעם באמצעות הגשושית "הרה" של סוכנות החלל האירופית, שהגיעה ליעדה ותחקור מקרוב את תוצאות הפגיעה.

לפי דיווח במגזין WIRED, הגשושית החלה את שלב ההגעה שלה באוקטובר האחרון לאחר יעף ליד מאדים, צילמה את התמונות הראשונות ממרחק של כ-1,280 קילומטרים, ובתחילת החודש פרסמה צילום מפורט ראשון של האסטרואיד דידימוס וירחו הקטן דימורפוס. המשימה המרכזית של "הרה" תימשך עד קיץ 2027, והיא צפויה לספק את התשובה לשאלה קריטית: עד כמה יעילה באמת מערכת ההגנה הפלנטרית שלנו?

התנגשות DART בדימורפיוס | צילום: נאס"א

מה קרה בהתנגשות - ולמה נוצר לו זנב של שביט?

כדי להבין עד כמה הסכנה אמיתית, די להביט אחורה אל "אירוע טונגוסקה" בשנת 1908, אז התפוצץ מעל סיביר סלע חלל בקוטר של עשרות מטרים בודדות והותיר צלקת אדירה בנוף שנראתה היטב גם עשרים שנה לאחר מכן.

כדי למנוע תרחיש דומה בעתיד, שיגרה נאס"א בסוף 2021 את משימת DART (ניסוי הסטת אסטרואיד כפול) לעבר מערכת כפולה: האסטרואיד דידימוס (בקוטר 780 מטרים, שמסתובב סביב צירו במהירות מסחררת של פעם ב-2.3 שעות ונמצא על סף יציבות) והירח הזעיר שמקיף אותו, דימורפוס (בקוטר 151 מטרים).

כמעט שנה לאחר השיגור, התרסקה חללית ה-DART במכוון לתוך דימורפוס במהירות של יותר מ-21 אלף קמ"ש. המדענים קיוו שהפגיעה תקצר את זמן ההקפה של דימורפוס סביב דידימוס (שעמד על כ-12 שעות) בדקה אחת או יותר - אך התוצאה הפתיעה את כולם: זמן ההקפה התקצר ב-33 דקות שלמות.

הסטייה הדרמטית נגרמה מהרתע העצום של אלפי טונות של שברים ואבק שהועפו לחלל בעקבות הפגיעה, ויצרו מאחורי דימורפוס זנב ארוך שהפך אותו זמנית למעין שביט מלאכותי.

מה תעשה "הרה"?

למרות ההצלחה המרשימה של ניסוי ה-DART, תצפיות מכדור הארץ אינן יכולות להחליף מחקר מקרוב, וזו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמערכת אסטרואידים כפולה נחקרת מקרוב כל כך. הגשושית "הרה" מצוידת במערכת LiDAR למיפוי הטופוגרפיה של פני השטח, במכשירים לבדיקת ההרכב הכימי ובמצלמות שיספקו תמונות ברזולוציה של מטר אחד לפיקסל.

באמצעות הנתונים הללו יוכלו החוקרים לבחון לעומק את מכתש ההתנגשות שהותירה נאס"א, לחשב את המסה המדויקת של דימורפוס, ולהבין האם חוזק החומר שממנו עשוי האסטרואיד או כוח הכבידה שלו הם הגורם המכריע בעיצוב המכתש.

מכ"ם לעומק 100 מטרים וצילומים ברזולוציה של מטר. הרה | צילום: ESA/מתוך ויקיפדיה

שיאה של המשימה יגיע בינואר 2027, אז תשחרר הגשושית שני לוויינים זעירים: Juventas, שישתמש במכ"ם המסוגל לחדור עד לעומק של 100 מטרים מתחת לפני השטח של דימורפוס וימדוד את השינויים בכוח הכבידה שלו, ו-Milani, שיחקור את הרכב האבק והחומרים הנדיפים שעל פני הסלע - כששניהם ינסו לבצע נחיתה על פני האסטרואיד.

הממצאים שייאספו כאן יהפכו לרלוונטיים מתמיד לקראת המעבר הקרוב של אפופיס ב-2029, ויעניקו למדענים מפת דרכים מדויקת ליום שבו נצטרך להגן על הבית שלנו באמת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר