4.5 מיליארד שנות אור מאיתנו: החיוך הקוסמי בשמיים - שאיינשטיין חזה

טלסקופ החלל האבל צילם במעמקי היקום משהו שנראה בדיוק כמו פרצוף מחייך, עם שתי עיניים זוהרות, אף וחיוך רחב • אבל זה לא מקרה ולא אשליה • ומה הקשר לתאוריה שאיינשטיין ניסח לפני יותר ממאה שנה

החיוך הקוסמי שנמצא בשמיים , NASA
החיוך הקוסמי שנמצא בשמיים | צילום: NASA

שתי עיניים כתומות וזוהרות, אף קטן וחיוך רחב ומנצנץ: נאס"א וסוכנות החלל האירופית הציגו צילום של "חיוך קוסמי" ענק במעמקי החלל.

את התמונה צילם טלסקופ החלל האבל, והיא מראה קבוצה גדולה של גלקסיות בשם SDSS J1038+4849, במרחק של כ-4.5 מיליארד שנות אור מאיתנו, בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה.

טלסקופ החלל שצילם את החיוך | צילום: NASA

מה רואים בתמונה

העיניים הן בעצם שתי גלקסיות בהירות מאוד. החיוך הוא משהו מפתיע יותר: קשתות של אור שהגיע מגלקסיות רחוקות עוד יותר, ובדרך אלינו התכופף.

מה שמכופף אותו הוא כוח המשיכה. קבוצות גלקסיות הן מהדברים הכבדים ביותר ביקום, והכבידה שלהן כל כך חזקה שהיא מעקמת את המרחב שסביבן. מדענים קוראים לתופעה "עידוש כבידתי חזק".

איינשטיין צדק

את התופעה הזו חזה אלברט איינשטיין כבר ב-1915, בתורת היחסות. לפי איינשטיין, עצמים כבדים מעקמים את המרחב והזמן שסביבם.

הדרך הכי פשוטה להבין את זה: דמיינו כדור באולינג שמונח במרכז טרמפולינה מתוחה. הכדור יוצר שקע, והמשטח סביבו מתעקם. כך בדיוק עצם כבד מאוד מעקם את המרחב בחלל.

אור שעובר באזור המעוקם לא ממשיך בקו ישר, אלא מתכופף, ממש כמו אור שעובר דרך עדשה של משקפיים. ככל שהעצם כבד יותר, האור מתכופף חזק יותר.

לפעמים, במקרים נדירים, שלושה דברים מסתדרים בקו ישר מושלם: הגלקסיה הרחוקה, העצם הכבד שבאמצע וכדור הארץ. אז האור מתכופף באופן שווה מכל הצדדים ויוצר מעגל זוהר, שנקרא "טבעת איינשטיין". במקרה הזה, הוא יצר את החיוך.

אלברט איינשטיין | צילום: GettyImages

זכוכית מגדלת בגודל של גלקסיה

התופעה לא רק הוכיחה שאיינשטיין צדק. היום היא גם אחד הכלים החשובים של חוקרי החלל. כשהאור מתכופף, הוא גם מתחזק, ולכן העדשה הכבידתית פועלת כמו זכוכית מגדלת קוסמית. היא מאפשרת לטלסקופים לראות עצמים רחוקים הרבה יותר ממה שהיו מסוגלים לראות בלעדיה. על אותה תופעה נשען גם המחקר על החומר האפל, שאי אפשר לראות אותו, אבל אפשר לזהות איך הוא מעוות את האור.

הדמיה של גלקסיה | צילום: רויטרס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר