מיקום מפתיע: התעשייה שתגלגל מאות מיליארדים - דווקא על הירח

עד 2050 היקף כלכלת הירח עשוי להגיע ל-566 מיליארד דולר. שמעתם נכון. מה שהיה בעבר פינה מצומצמת בתעשיית החלל הופך במהירות לחזית הפעילות הכלכלית והאסטרטגית הבאה. לפי דוח חדש שמפרסמת פירמת Deloitte בשם Lunar Economy Could Generate up to $566 Billion in Economic Value Through 2050 הדיון הציבורי כבר עבר לשלב הבא: מה יקרה ברגע שהאדם יתבסס בירח.

על פי ממצאי הדוח, המעריך את התפתחות השוק הירחי עד לשנת 2050, הכלכלה שמתפתחת סביב הירח עשויה לייצר ערך כלכלי מצטבר של כ-343 מיליארד דולר בתרחיש צמיחה שמרני, ועד 566 מיליארד דולר בתרחיש צמיחה מואץ. הניתוח כולל הן את התשתיות הנדרשות לפעילות על הירח והן את השווקים הנלווים שייווצרו בעקבותיהן.

מדע, ביטחון וכן - גם מסחר

על פי הדוח, המרוץ הנוכחי מונע משילוב של אינטרסים מדעיים, ביטחוניים, מסחריים ויוקרה לאומית. מדינות רבות חלמו להגיע לחלל, והמחשבה הרווחת בעולם היא שמי שמשגר לווינים לחלל, או דורך על הירח - עשוי ליהנות מיתרון אסטרטגי. מעבר לערך המדעי הקיים מזה עשורים, הגילוי של מי קרח בקוטב הדרומי של הירח בשלהי שנות ה-2000 שינה את המשוואה האסטרטגית. מים אלו עשויים לשמש בעתיד לייצור דלק, למערכות תמיכת חיים ולתפעול ממושך, ובכך להפחית את הצורך בשינוע ציוד יקר מכדור הארץ.

לצד זאת, ירידת מחירי השיגור לחלל בזכות רקטות רב-פעמיות וחברות מסחריות מורידה את חסמי הכניסה. כיום, הפעילות המסחרית הנוגעת להגעה לירח מהווה כ-78% מתוך יותר מ-613 מיליארד דולר המופקים מדי שנה בכלכלה המרחבית. התנאים שהפכו את המסלול הלווייני הנמוך (LEO) לשוק מסחרי משגשג, מתחילים כעת להיווצר גם בסביבת הירח.
תוכניות הענק הממשלתיות והפרטיות

עוד על פי הדוח, יותר מ-400 משימות ירחיות מתוכננות לשני העשורים הקרובים. במישור הממשלתי, ארצות הברית מקדמת את תוכנית Artemis , שבמסגרתה נאס"א מכוונת לשיגור משימתArtemis IV בתחילת 2028. המשימה מיועדת להיות הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח זה יותר מ-50 שנה, והיא חלק מהשאיפה לבסס נוכוחות אנושית מתמשכת על הירח וסביבתו. לוחות הזמנים והיקף המשימה עשויים להשתנות בהתאם למוכנות המערכות ושיקולים תפעוליים.

מלבד זאת, גם סין ומדינות נוספות מכינות תוכניות עתידיות. סין מרחיבה במהירות את תוכנית הירח שלה ומפתחת את תחנת המחקר הירחית הבינלאומית (ILRS) בשיתוף מדינות נוספות. גם ליפן, הודו, דרום קוריאה וסוכנות החלל האירופית (ESA) יש משימות בשלבי פיתוח. גם המגזר הפרטי משנה כיוון: חברות פרטיות ממשיכות לבחון מודלים מסחריים לפעילות סביב הירח, לצד השקעות ממשלתיות ותוכניות מחקר.

התשתיות בראש, השווקים יגיעו בהמשך

בראיית Deloitte, שוק התחבורה לירח וממנו יקבל תאוצה גדולה בשלבים הראשונים, ועשוי להגיע לערך של 206 מיליארד דולר בתרחיש המואץ. מעבר לתחבורה, הדוח מציין שישה מערכי תשתית חיוניים: אנרגיה ופילוג כוח, תקשורת וניווט, ניידות על פני השטח, בנייה, ומערכות תמיכת חיים.

רק לאחר ביסוס התשתיות צפויים להתפתח שווקים מתקדמים יותר, כגון שירותי ביטחון לאומי, כריית משאבים וחומרים (כמו הליום-3), ייצור בחלל, עיבוד נתונים ומחקר מדעי.

אתגרים כבדי משקל

לצד התכנונים הגדולים, המציירים תמונה עתידנית, ב-Deloitte מדגישים כי כלכלה ירחית משגשגת אינה מובטחת. החברות והממשלות ייאלצו להתמודד עם משוכות הנדסיות מורכבות, לוחות זמנים ארוכים, אי-ודאות רגולטורית ומודלים עסקיים שטרם הוכחו.

קצב ההתקדמות יסתמך על השקעות מתמשכות, פריצות דרך טכנולוגיות והתפתחויות גיאופוליטיות. "החזרת האנושות לירח הופכת לסיפור של תשתיות," סיכם ברט לוברט, מוביל תחום החלל ב-Deloitte גלובל. "ארגונים שיפעלו מוקדם להבנת המערכות, התקנים והשותפויות, יהיו בעמדה טובה יותר ככל שיצוצו שווקים חדשים".

ממשלת ישראל משקיעה מאות מיליוני שקלים בתעשיית החלל האזרחית

חלקה של ישראל בכלכלת הירח המתגבשת מתמקד באספקת טכנולוגיות נישה ייחודיות ורכיבי מפתח משמעותיים, ולא בבניית תשתית שיגור שלמה. כחלק מההצטרפות של ישראל ל"הסכמי ארטמיס" (היוזמה בהובלת ארה"ב להקמת תשתית אסטרטגית וכלכלית על הירח), המדינה תופסת מעמד של ספקית רכיבים ייחודיים שקשה לשכפל.

ממשלת ישראל משקיעה מאות מיליוני שקלים בתעשיית החלל האזרחית במטרה למנף את האקוסיסטם של ה"סטארט-אפ ניישן" ולאפשר לחברות מקומיות להשתלב בשרשראות האספקה הגלובליות של נאס"א וסוכנויות חלל אחרות.

טובי כוכב, שותף ומנהל הטכנולוגיות של חטיבת הייעוץ בDeloitte ישראל: "כמי ששירת 30 שנה בחיל האוויר, החלל הוא מרחב אינסופי הניתן למינוף לצרכים ביטחוניים. עכשיו אנו רואים כי ממשלות, חברות פרטיות ומשקיעים מאיצים את הפעילות סביב הירח גם לפעילות מדעית ומסחרית. זו מגמה משמעותית שתשפיע רבות על הכלכלה העולמית והתפתחות הטכנולוגיה כמאיץ. הדרך עוד רצופת אתגרים אבל הכיוון סומן ואנו, תרתי משמע, בדרך לשם. האם אנו צפויים לפריצה? היכן ישראל תשתלב כשחקן? התשובות יתבהרו עם התפתחות התחום".