"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בלי התערבות אנושית

ב-21 שעות בלבד: קלוד איתר מבנה גנטי - שחמק מעיני מדענים

אנתרופיק חושפת פריצת דרך: מודל ה-AI שלה איתר מערכת אנזימים חדשה • הגילוי, שהושג באמצעות נחיל של 950 סוכנים אוטונומיים שסרקו מאגרי גנום עצומים, מדגיש את הפוטנציאל העצום של ה-AI במהפכה הרפואית • כעת עולות מחדש שאלות על קצב התקדמות הטכנולוגיה, הסיכונים - והצורך בפיקוח הדוק על מעבדות ביולוגיות

0השמעה
ב-21 שעות בלבד: קלוד איתר מבנה גנטי - שחמק מעיני מדענים , ChatGPT
קלוד איתר מבנה גנטי - שחמק מעיני מדענים | צילום: ChatGPT

עולם הביוטכנולוגיה עומד בפני רגע מכונן שממחיש את הקצב המטורף שבו הבינה המלאכותית חודרת למדע האמיתי. חברת אנתרופיק (יצרנית קלוד) חשפה כי מעבדת הביולוגיה המולקולרית החדשה שלה באזור סן פרנסיסקו - שנפתחה מוקדם יותר השנה - רשמה הישג מסעיר: מערכת סוכני ה-AI שלה איתרה באופן עצמאי מערכת אנזימים חדשה ובלתי מוכרת המסתתרת בתוך דנ"א של בקטריופאגים (נגיפים התוקפים חיידקים), ובעלת מאפיינים מבניים המזכירים את טכנולוגיית עריכת הגנים המהפכנית CRISPR.

דנ"א (אילוסטרציה) | צילום: GettyImages

הגילוי, שזכה לשם המדעי ART (Array-Associated Reverse Transcriptases), מציג מערכת המורכבת מאנזים מעתיק, גן שותף ומערך של חזרות דנ"א מסודרות. למרות שהחברה מבהירה כי השימוש המעשי של המערכת עדיין נמצא בבדיקה, עצם העובדה שמודל בינה מלאכותית הצליח לפענח תבנית גנטית שחמקה במשך שנים מעיני חוקרים בשר ודם – מעוררת גלים אדירים בקהילה המדעית.

כך פעל נחיל הסוכנים של קלוד

המחקר לא דרש חודשים ארוכים של ניסוי וטעייה אנושיים. צוות המדענים של אנתרופיק הציב לקלוד משימה רחבה אחת: לסרוק מאגרי מידע עצומים של גנומים ולאתר דוגמאות חריגות של אנזימים מסוג זה. התוצאה הייתה חסרת תקדים.

כ-950 סוכני בינה מלאכותית עבדו במקביל וברצף; התהליך דרש כ-211 מיליון טוקנים לאורך 21.5 שעות בלבד של חישוב אוטונומי; הסוכנים סרקו יותר מ-200 אלף אנזימים, צמצמו אותם ל-3,500 מועמדים מבטיחים, ובסופו של דבר הפיקו דוחות ממוקדים עבור החוקרים האנושיים.

קלוד | צילום: GettyImages

ברגע האמת, אחד הסוכנים זיהה רצף חזרות ייחודי לצד האנזים, השווה אותו לספרות המקצועית וזיהה את הפוטנציאל המחקרי.

"הזיהוי של מראות RNA-repeat הקשורות לטרנסקריפט הפוך הוא מרתק באופן אמיתי וראוי לחקירה מעמיקה נוספת", מסר פרופ' פנג ז'אנג, מחלוצי טכנולוגיית CRISPR מ-MIT ומכון ברוד.

בין פריצת דרך רפואית לחרדה

הגילוי החדש מגיע בדיוק בתקופה רגישה שבה מנכ"ל אנרופיק, דאריו אמודי, יחד עם ראשי ענקיות AI אחרות, מתריעים פומבית על כך שהמודלים הפכו מתקדמים ומסוכנים עד כדי כך שהתעשייה חייבת להאט כדי לפתח נהלי בטיחות קפדניים. אמודי עצמו ציין בעבר כי אחד החששות הגדולים ביותר שלו הוא שימוש לרעה ב-AI לתחומי הביוטרור. מנגד, הוא מאמין באמונה שלמה שטכנולוגיות אלו יצליחו "לרפא את רוב המחלות בתוך עשור".

בשל הסיכונים, אנתרופיק נקטה משנה זהירות במעבדה הרטובה שלה השוכנת באזור סן פרנסיסקו. כל הניסויים הפיזיים מבוצעים אך ורק על ידי מדענים אנושיים. כמו כן, המעבדה פועלת ברמות בטיחות ביולוגית מחמירות (BSL-1 ו-BSL-2) ואינה מטפלת בפתוגנים המסוגלים להדביק בני אדם. במקביל, למרות שקלוד ניהל את ניתוח הנתונים והציע את הכיוונים המדעיים, בני אדם היו אלו שלקחו את המושכות לבדיקה הפיזית במבחנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר