כדור הארץ לא ייחודי? הגילוי המטורף של נאס"א על מאדים

מחקר חדש מציע כי ייתכן שמאדים פיתח מערכות מאגמה הדומות לאלה של כדור הארץ וכן קרום מעטפת מורכב, אף שהוא חסר טקטוניקת לוחות.חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת בריסטול ערכו ניתוח חדש של נתונים סייסמיים ממשימת אינסייט של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א.

הם בחנו גבול מובחן בעומק של כ-24 קילומטרים מתחת לפני השטח של מאדים ומצאו כי השכבה שמתחתיו חריגה בהרכבה, עם מהירויות גלים סייסמיים גבוהות בהרבה מהמצופה עבור קרום פשוט. הסלעים שמתחת לגבול מתאימים להרכבים העשירים בברזל ובמגנזיום, בעוד שמעליו מצויים סלעים מאפיים, שמאופיינים בצבע כהה ובמשקל סגולי גבוה, כגון בזלת, העשירים מאוד במגנזיום ובברזל.

חלוקה חדה זו מרמזת לדעת החוקרים על כך שבמאדים קיימות מערכות מגמתיות תת-קרקעיות מורכבות, המשנות את התפיסות לגבי האופן שבו כוכבי לכת סלעיים יכולים להתפתח בהיעדר לוחות טקטוניים נעים.

מדענים הניחו זמן רב כי מאדים ונוגה שונים מכדור הארץ באקלים ובמראה פני השטח משום שחסר בהם המחזור הרציף של טקטוניקת הלוחות. התוצאות החדשות מציעות כי מאדים יכול למחזר מאגמה בתוך הקליפה החיצונית הנייחת שלו, לבנות ולבדל את הקרום שלו באופנים שאינם מונעי לוחות אך עדיין מורכבים.

פירוש גבול זה כאופק בין קרום עליון לבין קרום תחתון ממקם מחדש את מאדים ככוכב לכת בעל תהליכים המקושרים בדרך כלל ליכולת קיום חיים. הראיות למערכות מגמתיות ארוכות-חיים ומתפתחות מרמזות כי מאדים יכול היה לייצר קרום מפותח מאוד באמצעות מיחזור פנימי אינטנסיבי, גם ללא הלוחות הנעים שמעצבים מחדש את פני השטח של כדור הארץ.

השלכות המחקר משתרעות מעבר למאדים. לדעת החוקרים אם כוכב לכת בעל קרום קבוע יכול לטפח מאגרי מאגמה עמוקים ומתמשכים שמבדלים את עצמם עם הזמן, הרי שהתנאים התומכים ביכולת קיום חיים עשויים להיווצר בעולמות רבים יותר מכפי שסברנו, כולל גופים סלעיים קטנים יותר שנדחו בעבר בשל היעדר טקטוניקת לוחות.

"אחת השאלות הגדולות במדעי כוכבי הלכת היא האם כדור הארץ ייחודי. אם מאדים יכול לפתח סוג כזה של קרום מורכב ללא טקטוניקת לוחות, אז אולי התנאים הנחוצים ליכולת קיום חיים יכולים להופיע ביותר כוכבי לכת מכפי שחשבנו, כולל אלה שנדחו בעבר על סמך הגודל או היעדר הנראה לעין של פעילות טקטונית", אמר פרופסור ג'ון וייד, מחבר-שותף של המחקר.

משימת InSight הציבה את הסייסמומטר הראשון על פני השטח של מאדים בשנת 2018 ותיעדה רעידות אדמה במאדים שאפשרו למדענים לחקור את פנים הכוכב בפירוט. בשילוב של התצפיות הסייסמיות הללו עם ניתוחים סטטיסטיים, הסיק הצוות כי נפחים גדולים של סלע מותך הצטברו בעבר עמוק בתוך מאדים ונפרדו לחומרים מובחנים כאשר המאגמה התקררה והתפתחה.

נראה כי גבישים צפופים שקעו בבסיס הקרום, בעוד שנוזלי התכה קלים יותר עלו לעבר פני השטח, וזאת בדומה לתהליכים דומים בכדור הארץ. המהירויות של הגלים הסייסמיים תומכות בהנחה שקיים קרום תחתון צפוף ועשיר בקומולטים שמכוסה בסלעים עשירים יותר בסיליקה, דבר המצביע על כך שהמגמטיות במאדים עיבדה מחדש חומר בתוך הקרום לאורך תקופות ארוכות, במקום להסתמך על מיחזור מונע לוחות טקטוניים.