נאס"א רוצה טכנולוגיה ישראלית על החללית הבאה שלה

בזמן שהעולם עדיין מעכל את התמונות המרהיבות ממשימת ארטמיס 2, שסימנה את חזרת האנושות לסביבת הירח לראשונה מזה עשורים, נראה שישראל מקבלת מקום בשורה הראשונה של המהפכה.הבוקר (שני), פרסמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה קריאה דחופה ומסעירה לקהילת המדע והטכנולוגיה המקומית: הגישו לנו את הרעיונות הכי נועזים שלכם, ואנחנו ננסה לשלוח אותם לירח.

הקול הקורא החדש מזמין גופי מחקר, אוניברסיטאות וחברות טכנולוגיה להציע ניסויים ומטענים עבור ננו-לוויינים מסוג CubeSat. מדובר בלוויינים זעירים אך עוצמתיים שייפרסו מחללית ה-Orion במהלך משימות ארטמיס 3, ארטמיס 4 וארטמיס 5.

המשימות הללו הן קריטיות: ארטמיס 3 אמורה להנחית בני אדם על פני הירח לראשונה מאז עידן אפולו, בעוד המשימות הבאות יקימו את תחנת החלל הירחית "גייטוויי" (Gateway) - בסיס לוגיסטי שישמש בעתיד גם למשימות למאדים.

השרה גילה גמליאל, שמובילה את הקשר האסטרטגי עם נאס"א, הדגישה כי מדובר בהבעת אמון יוצאת דופן במוח הישראלי.

"ההזמנה של נאס״א היא הבעת אמון ביכולות המדעיות והטכנולוגיות של ישראל ועדות לעוצמת הברית המדעית בינינו לבין ארה"ב. ההסכם האסטרטגי שהובלתי עם נאס"א פותח לחוקרות, לחוקרים ולתעשייה הישראלית דלת אל משימות החלל החשובות בעולם, והזדמנות לייצר שיתופי פעולה בינלאומיים שיבססו את מעמדה של ישראל כמעצמת חלל אזרחית", מסרה.

לדבריה, ישראל כבר הוכיחה את יכולותיה במשימת ארטמיס 1, אז נשלח האפוד הישראלי של חברת StemRad להגנה מפני קרינה, וכעת נפתח חלון הזדמנויות רחב בהרבה.

רן לבנה, מנהל סוכנות החלל הישראלית, הסביר כי נאס"א מחפשת את היתרון היחסי של ישראל: מיזעור לוויינים ומכשור מדעי מדויק.

"זהו קול קורא קצר-מועד אך בעל משמעות גדולה. אנחנו מחפשים רעיונות בשלים, מדויקים ובעלי ערך מדעי או טכנולוגי מובהק, שיוכלו לעמוד בסטנדרטים גבוהים של מדע ויתחרו בהצעות מכל העולם לשילוב במשימת ארטמיס", ציין.

עוד הוסיף כי "עבור חוקרים, אוניברסיטאות וחברות ישראליות, זו הזדמנות להיכנס למסלול עבודה ישיר מול אחת מתוכניות החלל המרכזיות בעולם. אנחנו קוראים לאקדמיה ולתעשייה הישראלית להעז ולחלום רחוק. היכולות המוכחות שלנו במיזעור לוויינים ובמכשור מדעי מדויק הן בדיוק מה שנאס"א מחפשת".

היזמים הישראלים יצטרכו לפעול מהר - המועד האחרון להגשה הוא ה-25 במאי 2026, כשהמטרה היא לגבש רשימת פרויקטים שתוגש לנאס"א כבר בתחילת יוני.

השתתפותה של ישראל בתוכנית ארטמיס אינה רק עניין של יוקרה. מדובר בחלק מהסכם אסטרטגי לעשור הקרוב (2025-2035) המבטיח את שילובן של חברות ישראליות בשרשרת האספקה של נאס"א. המודל העסקי כאן הוא "שיתוף פעולה מדעי ללא חילופי כספים", מה שמאפשר לישראל גישה לתשתיות הטיסה היקרות והמורכבות בעולם בתמורה לידע וטכנולוגיה פורצת דרך.

עם פרויקטים כמו ה-AstroRad שכבר הוכיחו את עצמם, ישראל מבססת את מעמדה כמעצמת חלל אזרחית שאי אפשר להתעלם ממנה בדרך לכיבוש מחדש של הירח.