"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הלוויין הישראלי שיבצע "CT" לעננים מהחלל

מדינת ישראל וגרמניה משלבות כוחות במשימה חללית יוצאת דופן • ביוני הקרוב ישוגר הלוויין הראשון מרשת CloudCT, שמשתמש בטכנולוגיית CT ובינה מלאכותית כדי למפות עננים בתלת-ממד • הלוויין הזעיר, שפותח בטכניון ובמכון ויצמן בשיתוף המרכז לטלמטיקה בגרמניה, מסוגל למדוד טיפות ענן ולספק נתונים קריטיים שישפרו את מודלי האקלים העולמיים

, עודכן
0השמעה
עננים , משה שי
עננים. צילום: משה שי

לוויין זעיר וחלוצי של רשת לוויינים מחקרית ישראלית-גרמנית (CloudCT) בתחום חקר האקלים ישוגר ביוני הקרוב מקליפורניה, וצפוי לחולל קפיצת דרך של ממש בחקר העננים. הצלחתה של המשימה צפויה להוביל לשיגור של 10 לווייני CloudCT נוספים בשנה הבאה ולקידום המחקר של עננים ותפקידם האקלימי.

מערכת CloudCT והגורמים המעורבים בפרויקט // דוברות מכון ויצמן

קבוצת המחקר העומדת מאחורי הלוויין פיתחה גישה חדשה לחלוטין לתצפיות, בהשראת CT רפואי (טומוגרפיה ממוחשבת). היא ממפה בתלת-ממד את התכונות והמבנה הפנימיים של עננים, כולל מדידות חסרות תקדים של מיקרופיזיקה של טיפות הענן. הגישה משתמשת ב-AI ומאפשרת למדענים לאמוד את אמינות המיפוי.

"CT אופטי של עננים מחייב צילומים בו-זמניים מהרבה כיוונים בחלל, במצלמה ייחודית", אומר פרופ' יואב שכנר, מומחה בצילום חישובי, מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי בטכניון. "המצלמה רגישה לקיטוב אור: הקיטוב בלתי נראה לעין אנושית אך מספק מידע על טיפות הענן. המצלמה פותחה במיוחד עבור CloudCT, ואנו נבדוק את תפקודה בחלל במשימה הקרובה".

ודים חולודובסקי ופרופ' יואב שכנר בחדר הנקי במכון אשר לחקר החלל עם המערכת שבנו כדי לבדוק ולכייל את מצלמת CloudCT, צילום: דוברות הטכניון

פרופ' אילן קורן, מומחה עולמי בחקר אטמוספירה ואקלים, מוסיף כי "המשימה מתמקדת בחקר עומק של עננים קטנים, אשר לרוב אינם נצפים בטכנולוגיות חישה מרחוק נוכחיות". לדבריו, "המשימה מטפלת במקורות משמעותיים של אי-ודאות, המגבילים כיום מודלים ותחזיות אקלים לטווח ארוך".

הלווין הוא תוצר של שבע שנות מחקר אינטנסיבי משותף של מדענים ישראלים וגרמנים ממכון ויצמן למדע (בהובלת פרופ' אילן קורן), הטכניון (בהובלת פרופ' יואב שכנר) והמרכז לטלמטיקה בגרמניה (בהובלת פרופ' קלאוס שילינג). ההישג הנוכחי התאפשר הודות למענק המחקר היוקרתי ERC Synergy מטעם הנציבות האירופית למחקר (ERC).

פרופ' אילן קורן, צילום: מכון ויצמן למדע

תגליות של קבוצת המחקר הבין-לאומית לגבי שיטות תצפית טומוגרפית מבוססת AI, פיזיקת עננים וקידום טכנולוגיית הלוויינות פורסמו בכתבי עת מדעיים יוקרתיים. לאחר בדיקות הטסה, לווין-חלוץ זה יבדוק ממסלולו בחלל את טכנולוגיית החישה החדשנית שלו. הלווין, השוקל רק כארבעה ק"ג, חייב להטות עצמו אוטונומית לשדות עננים ספציפיים.

"כיוונון מדוייק ותיאום בין עשרה לוויינים זעירים בטיסת מבנה בחלל הם אתגרים משמעותיים למערכות הכוון ובקרה כה זעירות," מסביר פרופ' שילינג, נשיא המרכז לטלמטיקה, המומחה בפיתוח לוויינים קטנים. "זה המפתח לטיסת מבנה עצמאית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר