בעוד העולם עוצר את נשימתו, משימת ארטמיס II של נאס"א הופכת מרעיון רחוק למציאות היסטורית המתרחשת לנגד עינינו. היום (ראשון), ביומה החמישי של המשימה, ארבעת האסטרונאוטים שעל סיפון החללית "אוריון" נמצאים בנקודת האמצע של מסעם בן עשרת הימים, כשהם מתכוננים לשבור את שיא המרחק מהארץ שנקבע אי שם בשנת 1970 על ידי צוות אפולו 13.
הבוקר נפתח ברגע מרגש במיוחד עבור הצוות - ריד ויזמן, ויקטור גלובר, כריסטינה קוק וג'רמי האנסן. מרכז הבקרה ביוסטון העיר אותם לצלילי השיר "Working Class Heroes" של סי-לו גרין, אך ההפתעה האמיתית הגיעה מיד לאחר מכן: הודעה מוקלטת מצ'ארלי דיוק, אסטרונאוט אפולו 16 שדרך על הירח ב-1972.
דיוק, שצעד על הירח ב-1972 ברכב נחיתה שנקרא גם הוא "אוריון", בירך את ארבעת האסטרונאוטים על המשך המורשת. "ג'ון יאנג ואני נחתנו על הירח ברכב הנחיתה שקראנו לו 'אוריון'", אמר דיוק בהקלטה, מעביר באופן סמלי את הלפיד לדור החדש. "אני שמח לראות 'אוריון' מסוג אחר מחזירה בני אדם לירח. אמריקה והעולם כולו מריעים לכם". המחווה הזו הדגישה את גודל השעה: ארטמיס II אינה רק ניסוי כלים, אלא הגשר הממשי לחזרה קבועה של האנושות לגרם שמיים אחר.
אתגרי הטיסה: בין תמרונים לשירותים
הימים האחרונים היו אינטנסיביים עבור הצוות. ביום הטיסה השלישי והרביעי, קוק והאנסן ביצעו בהצלחה תמרוני הטסה ידניים של ה"אוריון", כדי לבחון את יכולות השליטה של החללית בחלל העמוק. הטייסים ויזמן וגלובר צפויים לחזור על הבדיקה ביום רביעי הקרוב (9 באפריל).
עם זאת, לצד ההישגים הטכנולוגיים, המשימה לא חפה מבעיות "ארציות". בפעם השנייה מאז השיגור ביום רביעי האחרון, דווח על תקלה במערכת הפינוי של שירותי החללית, ככל הנראה בשל חסימת קרח בצינורות הניקוז. הצוות הונחה להשתמש במתקני גיבוי מתקפלים, אך בנאס"א מבהירים כי המערכת עדיין מתפקדת באופן חלקי.
נושא "שירותי החלל" הפך למוקד עניין מרכזי לאחר שדווח על תקלה חוזרת במערכת פינוי השפכים. למרות אי-הנוחות והמעבר לשימוש במתקני גיבוי, נאס"א מדגישה כי זהו בדיוק תפקידה של המשימה. הצוות מפגין מורל גבוה, והדרמה הזו רק מחזקת את הקשר הישיר של הציבור למורכבות האנושית של החיים בחלל העמוק.
"זהו טיסת מבחן, ואנו לומדים איך המערכות עובדות יחד", הרגיעה דבי קורת', סגנית מנהל "תוכנית אוריון".
המבט לירח
אחת מגולות הכותרת של המשימה היא ההזדמנות לצפות בצד הרחוק של הירח. נאס"א כבר שחררה תמונה מרהיבה שצילם הצוות, המציגה את אגן "אוריינטלה" (Orientale Basin) בקצה הדיסק הירחי. זו הפעם הראשונה שעין אנושית חוזה באגן כולו במבט ישיר.
מחר, יום שני 6 באפריל, בשעה 14:45 (שעון החוף המזרחי) (קרוב ל-21:00 בערב, שעון ישראל), יחל רגע השיא: ה-Flyby. ה"אוריון" תחל בחליפה קרובה מעל פני הירח, כשהחלונות הראשיים מופנים אל פני השטח.
האסטרונאוטים יתחלקו לזוגות וישתמשו במצלמות מקצועיות (לצד מכשירי אייפון אישיים) כדי לתעד אזורים בצד הרחוק שמעולם לא נראו בפירוט כזה. במהלך החליפה, הצוות יחווה "דממת אלחוט" של כ-40 דקות כאשר החללית תעבור מאחורי הירח ותאבד קשר עין עם כדור הארץ - רגע מתוח המוכר היטב מימי אפולו.
Artemis II just hit the "two thirds" mark of the journey to the Moon.
— NASA Artemis (@NASAArtemis) April 5, 2026
During Flight Day 4, the astronauts aboard Orion went over plans to study the Moon during their upcoming lunar flyby and are currently practicing manually controlling the spacecraft. pic.twitter.com/TU0ftZAekT
הממד הפוליטי והמדעי
מעבר להישג המדעי, המשימה נושאת גם משמעות פוליטית. ג'ארד אייזקמן, מבכירי תעשיית החלל הפרטית, הדגיש בראיון לפוקס ניוז כי ההצלחה הנוכחית היא תולדה של מדיניות החלל הלאומית שקידם הנשיא טראמפ, שקבע את היעד של בניית בסיס קבוע על הירח.
בנוסף לצילומי הירח, הצוות זכה למחזה נדיר נוסף: ליקוי חמה מלא שנצפה מהחלל. בעוד שעל כדור הארץ הליקוי לא נראה, האסטרונאוטים צפו ב"עטרה" (Corona) של השמש מנקודת מבט ייחודית, כשהם מצוידים במשקפי ליקוי מיוחדים שהביאו עמם.
נכון לעכשיו, החללית נמצאת במרחק של כ-187 אלף מייל מכדור הארץ, כשהיא שועטת לעבר היעד. עם כל מייל שעובר, ארטמיס II לא רק שוברת שיאי מרחק, אלא מקצרת את המרחק בין המורשת של אפולו לעתיד של התיישבות אנושית בחלל.
צפו בשידור הישיר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
