ב-9 בפברואר סריקות מוח חשפו הבדלים בדפוסי חשיבה ופעילות מוחית בין ילדים עם לקות למידה במתמטיקה לבין ילדים עם כישורים מתמטיים תקינים - בעיקר כאשר המספרים מוצגים כספרות רגילות. כך לפי פרסום ב-Journal of Neuroscience.
במסגרת המחקר נבחנו תלמידי כיתות ב' ו-ג' עם וללא לקות למידה במתמטיקה. הילדים התבקשו להשוות בין שני מספרים מ-1 עד 9 ולבחור בתוך שניות ספורות את הגדול מביניהם, בזמן שמוחם נסרק ב-MRI. החוקרים בחנו לא רק את רמת הדיוק, אלא גם דפוסי התנהגות עדינים, כמו מידת הזהירות במתן תשובה והאם הילדים האטו לאחר טעות.
נמצא כי ילדים עם לקות למידה נטו להשיב בפחות זהירות ולא האטו לאחר שגיאות, בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, כאשר אותם תרגילים הוצגו באמצעות נקודות במקום ספרות ערביות, ההבדלים נעלמו.
אילו אזורים במוח מעורבים?
החוקרים מצאו כי חוסר הזהירות במתן תשובות נקשר לפעילות נמוכה יותר באזור ה-Middle Frontal Gyrus - אזור הקשור לעיבוד מספרים, ריכוז ושליטה בדחפים. בנוסף, אי-האטה לאחר טעות נקשרה לפעילות נמוכה יותר ב-Anterior Cingulate Cortex, אזור המעורב בזיהוי טעויות ובבקרה על ביצועים.
לדברי החוקרת הייסנג צ'אנג מאוניברסיטת סן חוזה, המטרה לא הייתה לבחון רק את הביצועים עצמם אלא את האופן שבו הילדים ניגשים למשימה. עם זאת, היא מדגישה כי מדובר בניתוח חקרני, שאינו מצביע על קשר סיבתי ישיר בין פעילות מוחית לבין יכולות מתמטיות.
חוקרים חיצוניים שצוטטו בדיווח ציינו כי הממצאים מחזקים את ההבנה שקושי מתמטי אינו נובע מאזור מוחי יחיד, אלא משילוב של מנגנונים הקשורים לעיבוד מידע, ניטור שגיאות ושליטה קוגניטיבית.
לדברי צ'אנג, אחת התובנות המרכזיות היא קיומם של "מנגנונים סמויים" המבדילים בין תלמידים עם קושי מתמטי לבין אחרים. ממצא זה עשוי בעתיד להוביל להתערבויות חינוכיות שיתמקדו באסטרטגיות פתרון ובמודעות לתהליך החשיבה - ולא רק בתרגול חישובי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו