"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שונאים מתמטיקה? יכול להיות שיש לכם מנגנון סודי במוח

סריקות MRI חושפות הבדלים בדפוסי הפעילות של ילדים עם לקות למידה במתמטיקה - אך רק כשהם נתקלים בספרות "רגילות" • המחקר מצא כי אזורים הקשורים לשליטה בדחפים ובקרת טעויות פעילים פחות בקרב תלמידים אלה

,עודכן
0השמעה
זה לא אתם: מחקר חדש מצא - מנגנון מוחי סמוי גורם לנו לטעות שוב ושוב בחשבון. צילום: Gemini

ב-9 בפברואר סריקות מוח חשפו הבדלים בדפוסי חשיבה ופעילות מוחית בין ילדים עם לקות למידה במתמטיקה לבין ילדים עם כישורים מתמטיים תקינים - בעיקר כאשר המספרים מוצגים כספרות רגילות.כך לפי פרסום ב-Journal of Neuroscience.

במסגרת המחקר נבחנו תלמידי כיתות ב' ו-ג' עם וללא לקות למידה במתמטיקה. הילדים התבקשו להשוות בין שני מספרים מ-1 עד 9 ולבחור בתוך שניות ספורות את הגדול מביניהם, בזמן שמוחם נסרק ב-MRI. החוקרים בחנו לא רק את רמת הדיוק, אלא גם דפוסי התנהגות עדינים, כמו מידת הזהירות במתן תשובה והאם הילדים האטו לאחר טעות.

מכשיר MRI (אילוסטרציה),צילום: Getty Images

נמצא כי ילדים עם לקות למידה נטו להשיב בפחות זהירות ולא האטו לאחר שגיאות, בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, כאשר אותם תרגילים הוצגו באמצעות נקודות במקום ספרות ערביות, ההבדלים נעלמו.

אילו אזורים במוח מעורבים?

החוקרים מצאו כי חוסר הזהירות במתן תשובות נקשר לפעילות נמוכה יותר באזור ה-Middle Frontal Gyrus - אזור הקשור לעיבוד מספרים, ריכוז ושליטה בדחפים. בנוסף, אי-האטה לאחר טעות נקשרה לפעילות נמוכה יותר ב-Anterior Cingulate Cortex, אזור המעורב בזיהוי טעויות ובבקרה על ביצועים.

לדברי החוקרת הייסנג צ'אנג מאוניברסיטת סן חוזה, המטרה לא הייתה לבחון רק את הביצועים עצמם אלא את האופן שבו הילדים ניגשים למשימה. עם זאת, היא מדגישה כי מדובר בניתוח חקרני, שאינו מצביע על קשר סיבתי ישיר בין פעילות מוחית לבין יכולות מתמטיות.

הוראת מתמטיקה (אילוסטרציה),צילום: GettyImages

חוקרים חיצוניים שצוטטו בדיווח ציינו כי הממצאים מחזקים את ההבנה שקושי מתמטי אינו נובע מאזור מוחי יחיד, אלא משילוב של מנגנונים הקשורים לעיבוד מידע, ניטור שגיאות ושליטה קוגניטיבית.

לדברי צ'אנג, אחת התובנות המרכזיות היא קיומם של "מנגנונים סמויים" המבדילים בין תלמידים עם קושי מתמטי לבין אחרים. ממצא זה עשוי בעתיד להוביל להתערבויות חינוכיות שיתמקדו באסטרטגיות פתרון ובמודעות לתהליך החשיבה - ולא רק בתרגול חישובי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר