חברת SpaceX שיגרה אמש (שישי) משימת צוות חדשה לתחנת החלל הבינלאומית (ISS). טיל Falcon 9 המריא בשעה 5:15 לפנות בוקר (שעון מזרח ארה"ב) ממתחם השיגור SLC-40 בקייפ קנוורל שבפלורידה, כשהוא נושא את חללית Crew Dragon Freedom במסגרת משימת Crew-12. החללית תעגון באופן אוטונומי בפתח הפונה לחלל של מודול Harmony של התחנה, בסביבות השעה 15:15 אחר הצהריים.
על סיפון החללית נמצאים מפקדת המשימה, האסטרונאוטית של נאס"א ג'סיקה מאיר, הטייס ג'ק האת'וויי, האסטרונאוטית סופי אדנו מטעם סוכנות החלל האירופית והקוסמונאוט אנדריי פדיאייב מסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס.
החללית צפויה לעגון בתחנה ב-14 בפברואר בשעות אחר הצהריים, והצוות אמור לשהות בה כשמונה חודשים - פרק זמן ארוך מהמקובל בשנים האחרונות, שעמד לרוב על כחצי שנה.
זהו השיגור המאויש השני המתבצע מ-SLC-40, לאחר שמשימת Crew-9 יצאה מאותו כן שיגור בספטמבר 2024. נאס"א מרכזת כעת את כלל שיגורי Falcon 9 - הן משימות מאוישות והן משימות מטען - במתחם זה, כדי לפנות את כן השיגור 39A למשימות Falcon Heavy ולשיגורים עתידיים של Starship.
במסגרת השינוי הוסר זרוע הגישה לצוותים מ-39A, והיא לא תותקן מחדש אלא אם תידרש בעתיד למשימת דרגון נוספת.
השיגור הנוכחי כלל גם ציון דרך נוסף: נחיתה ראשונה של שלב ראשון של Falcon 9 במשטח חדש סמוך למתחם השיגור, המכונה LZ-40. המשטח מחליף את LZ-1 הוותיק, שהוקצה על ידי חיל החלל האמריקני לספקי שיגור אחרים. לדברי בכיר בחברה, "ריכוז השיגור והנחיתה באותו אזור יקל על תהליכי העיבוד בין משימות".
ל-SpaceX נותרת גישה גם למשטח LZ-2 הסמוך, שישמש בין היתר לנחיתות משימות Falcon Heavy.
לוח זמנים צפוף בתחנה
עם הגעתם, יצטרפו אנשי Crew-12 לאסטרונאוט נאס"א כריס ויליאמס ולשני קוסמונאוטים רוסים, השוהים בתחנה מאז נובמבר. בשל עזיבה מוקדמת של Crew-11 בעקבות מצב רפואי לא מפורט של אחד מאנשי הצוות, לא התקיימה חפיפה ישירה בין הצוותים - נוהל מקובל שנועד להעביר תדרוכים פנים אל פנים.
מאיר ציינה כי הצוותים קיימו שיחות מקדימות מהקרקע וכי חפיפה ישירה אינה הכרחית, ואף יוצרת לעיתים עומס כאשר מספר השוהים בתחנה מגיע ל-11.
החודשים הקרובים צפויים להיות עמוסים במיוחד. חללית המטען CRS-33 מסוג Dragon צפויה להתנתק בסוף פברואר לאחר שהות ממושכת שכללה ניסויי דחיפה מחודשת של התחנה. בתחילת מרץ תעזוב גם חללית המטען היפנית HTV-X1, ואחריה Cygnus NG-23 באמצע החודש. משימת Cygnus נוספת, NG-24, צפויה לשיגור בתחילת אפריל.
בנוסף, נאס"א מעריכה כי רוסקוסמוס תשגר חללית מטען מסוג Progress לקראת סוף מרץ, לאחר שעיכובים נגרמו בשל נזק למשטח שיגור בבייקונור. כמו כן, ייתכן כי בתחילת אפריל תשוגר גם חללית Boeing CST-100 Starliner ללא צוות, במשימת Starliner-1 על גבי טיל Atlas 5, בכפוף להשלמת בדיקות ושדרוגים למערכת הדחפים בעקבות בעיות שהתגלו בטיסת ניסוי מאוישת ב-2024.
משימת Crew-12 מסמנת פתיחה לתקופה אינטנסיבית של פעילות במסלול נמוך סביב כדור הארץ, כאשר מספר רב של כלי שיט עתידים להגיע ולעזוב את התחנה בחודשים הקרובים.
מנהל נאס"א, ג'ארד אייזקמן, אמר: "עם הגעת Crew-12 בבטחה למסלול, ארה"ב ושותפינו הבינלאומיים הדגימו שוב את המקצועיות, ההיערכות ושיתוף הפעולה הנדרשים לטיסות חלל מאוישות. המחקר שיבצע הצוות בתחנת החלל מקדם טכנולוגיות חיוניות לחקר החלל העמוק, תוך הבאת תועלות ממשיות כאן על פני כדור הארץ. אני מודה לצוותים שהמשמעת, הדיוק והחוסן שלהם אפשרו את השיגור".
אייזקמן הוסיף: "אנו מבצעים משימות אלה מתוך הבנה ברורה של הסיכונים, ומנהלים אותם באחריות כדי שנוכל להמשיך להרחיב את הנוכחות האנושית במסלול נמוך סביב כדור הארץ, תוך היערכות לקפיצה הגדולה הבאה שלנו אל הירח ומשם אל מאדים".
ג'סיקה מאיר יוצאת לחלל - עם קמע רך במיוחד
כמקובל בקרב אסטרונאוטים השוהים חודשים ארוכים במסלול סביב כדור הארץ, גם מאיר נושאת עמה חפץ אישי. במקרה שלה מדובר בבובת ארנב קטנה, צעצוע השייך לבתה בת השלוש. לדבריה, לבת יש שתי בובות זהות: אחת תישאר בכדור הארץ, והשנייה תצא עמה למסע. במהלך המשימה, סיפרה, תחליף המשפחה תמונות עם ה"ארנב המטייל".
מאיר, בת 48, הודתה כי הפרידה מבתה לתקופה של כשמונה חודשים אינה קלה. לדבריה, המחשבה להיות רחוקה ממנה בגיל כל כך צעיר הופכת את ההכנות למורכבות רגשית. עם זאת, היא מקווה שיום אחד בתה "תבין שלמשימה הייתה משמעות", ושתראה בה "הרפתקה שגם היא עצמה הייתה שותפה לה", כזו שעשויה להוות מקור השראה.
מאיר היא ביולוגית ימית ופיזיולוגית. היא נולדה לאב ישראלי ולאם שוודית. לפי דיווח של סוכנות JTA משנת 2019, אף שאמה לא התגיירה, המשפחה פקדה דרך קבע בית כנסת מקומי. מאיר עצמה ציינה בעבר כי אינה אדם דתי במיוחד, אך המורשת היהודית-תרבותית מהווה חלק חשוב מזהותה, בעיקר בהיבט המסורתי.
היא נבחרה לנבחרת האסטרונאוטים של נאס"א בשנת 2013, ובסוף 2019 שהתה 205 ימים על סיפון תחנת החלל. בשנת 2020 נכללה ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של מגזין Time.
למאיר תארים בביולוגיה ובמדעי החלל, בהם לימודים באוניברסיטת בראון ובאוניברסיטה הבינלאומית לחלל, ודוקטורט בביולוגיה ימית ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.
לפני הקריירה האסטרונאוטית עסקה במחקר פיזיולוגי של בני אדם ובעלי חיים, עבדה ב-Lockheed Martin והשתתפה בטיסות מיקרו-כבידה ובמשימות תת-ימיות של תוכנית NEEMO.
על סיפון תחנת החלל שימשה כמהנדסת טיסה במשלחות 61 ו-62, ובאוקטובר 2019 השתתפה יחד עם כריסטינה קוך ביציאת החלל הנשית הראשונה בהיסטוריה. כיום היא משמשת כעוזרת האסטרונאוט הראשי של תוכנית הטיסות המאוישות המסחריות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו