"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

100 מיליארד כוכבים: חוקרים יצרו סימולציה דיגיטלית של שביל החלב

"באמצעות AI הצלחנו ליצור את הסימולציה הדיגיטלית המדויקת הראשונה של גלקסיית שביל החלב, העוקבת אחר מיליארדי כוכבים לאורך 10,000 שנות אבולוציה", אמרו החוקרים

,עודכן
0השמעה
דיסקת גז גלקטית. צילום: RIKEN

חוקרים שהציגו בכנס בינלאומי בנושא מחשוב-על הציגו את מה שהם כינו "התאום הדיגיטלי הראשון של שביל החלב", סימולציית מחשב שעוקבת אחר יותר מ-100 מיליארד כוכבים בודדים. הפרויקט הובל על ידי קיייה הירשימה מהמרכז הבין-תחומי למדעים תיאורטיים ומתמטיים RIKEN, בשיתוף עם אוניברסיטת טוקיו ואוניברסיטת ברצלונה.

"הצלחנו ליצור את הסימולציה הדיגיטלית המדויקת הראשונה של גלקסיית שביל החלב, העוקבת אחר יותר מ-100 מיליארד כוכבים לאורך 10,000 שנות אבולוציה", אמר הירשימה, לפיScience Daily. הצוות שילב מודל של למידה עמוקה עם פיזיקה קונבנציונלית, מה שאפשר לתוכנית לייצג הרבה יותר כוכבים ולפעול הרבה יותר מהר מאשר ניסיונות קודמים.

סימולציות קודמות של הגלקסיה שלנו כיווצו את המידע, כשקבוצות של מאה כוכבים קיבלו התייחסות יחידה, בגלל מגבלות מחשוב, ודרשו כ-315 שעות עבודה עבור סימולציה של כל מיליון שנים של היסטוריה הגלקטית. יצירת סימולציה של מיליארד שנים בקצבים אלו היתה דורשת 36 שנה, עם עלויות אנרגיה גבוהות.

הדמיה של שביל החלב,צילום: סוכנויות

קבוצתו של הירשימה אימנה בינה מלאכותית כדי לחזות כיצד גז מתפשט במהלך 100,000 השנים לאחר סופרנובה, תוך שימוש בסימולציות ברזולוציה גבוהה כדוגמאות לאימון. לאחר ששולבה בקוד של הסימולציה, הבינה המלאכותית טיפלה בחישובי דינמיקת הגז, ואיפשרה למחשב הראשי להתקדם בקצב מהיר הרבה יותר - כ-2.78 שעות לכל מיליון שנים, מהירות גבוהה כמעט פי מאה ממודלים קודמים, וברזולוציה גבוהה פי מאה ממודלים קודמים. סימולציה של מיליארד שנים יכולה להסתיים כעת תוך 115 ימים, מה שמאפשר בחינה של מספר גלקסיות בשנה אחת.

הצוות אימת את התוצאות של מודל הסימולציה הנוכחי מול סימולציות שרצו על מחשב-העל Fugaku ביפן ובמערכת Miyabi של אוניברסיטת טוקיו, ומצא התאמה קרובה בין התוצאות הקיימות לבין התוצאות שהושגו באמצעות הבינה המלאכותית.

"גם סימולציות מואצות באמצעות בינה מלאכותית יכולות לחרוג מזיהוי תבניות ולהפוך לכלי אמיתי לגילויים מדעיים שמסייע לנו להתחקות אחר האופן שבו האלמנטים שיצרו את החיים עצמם הופיעו בגלקסיה שלנו", אמר הירשימה בכנס.

מכיוון שהמודל עוקב אחר כל כוכב, החוקרים יכולים להשוות תיאוריות של היווצרות זרועות ספירליות, התפלגות חומר אפל והעשרה כימית ישירות עם נתונים ממשימות חלל קיימות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר