"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ההפתעה הבלתי צפויה שסין מצאה - בצד האפל של הירח
חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים זיהו בדגימות ממשימת Chang’e-6 חלקיקי מטאוריט פחמני עתיר מים - הראשונים מסוגם שהתגלו מחוץ לכדור הארץ • הממצאים מחזקים את ההשערה כי אסטרואידים קדומים העבירו מים וחומרים אורגניים לירח ואף לכדור הארץ
Chang'e-6 lander אוסף דגימות מהירח. צילום: סוכנות החלל הסינית

ההפתעה הבלתי צפויה שסין מצאה - בצד האפל של הירח

חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים זיהו בדגימות ממשימת Chang’e-6 חלקיקי מטאוריט פחמני עתיר מים - הראשונים מסוגם שהתגלו מחוץ לכדור הארץ • הממצאים מחזקים את ההשערה כי אסטרואידים קדומים העבירו מים וחומרים אורגניים לירח ואף לכדור הארץ

מערכת טכנולוגיה ומדע היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

גילוי נדיר על הירח:לפי מאמר שפורסם בכתב העת המדעי PNAS, חוקרים סינים גילו בדגימות שהובאו ממשימת Chang’e-6 של סוכנות החלל הסינית חלקיקי אבק ממטאוריט נדיר במיוחד מסוג CI chondrite. מדובר במטאוריט פחמני עתיר מים המתפרק לרוב בדרכו לאטמוספירה של כדור הארץ. זו הפעם הראשונה שבה מזוהים שרידים ודאיים מסוג זה על פני הירח.

Chang'e-6 lander אוסף דגימות מהירח, צילום: סוכנות החלל הסינית

מטאוריטים מהסוג הזה נחשבים לעשירים ביותר במים ובחומרים נדיפים, ומורכבים עד 20% ממשקלם ממינרלים הידרטיים. בשל רכותם הרבה, פחות מאחוז מהממצאים המטאוריטיים בכדור הארץ שייכים לקבוצה זו. גם על הירח, החוקרים לא ציפו לשרידיהם, שכן פגיעות במהירות גבוהה גורמות לרוב לאידוי או להתכה של החומר.

כיצד זוהו החלקיקים הנדירים?

הצוות, בהובלת הגאוכימאים ג'ינטואן וואנג וג'ימינג צ'ן מהאקדמיה הסינית למדעים, בחן יותר מ-5,000 חלקיקי אבק שנאספו מבסיס אפולו שבאגן הדרומי-קוטבי Aitken - אזור שנחשב עשיר בשכבות פגיעות עתיקות.

באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני וניתוחים איזוטופיים, הם זיהו שבעה גרגרים המכילים אוליבין - מינרל שמרכבו הכימי תאם לזה של מטאוריטים מסוג CI chondrite.

אגן הדרומי-קוטבי Aitken של הירח, צילום: סוכנות החלל הסינית

הניתוח הראה כי המבנה והיחסים הכימיים של הדגימות אינם תואמים לסלעים ירחיים או ארציים, אלא תואמים למוצאם במטאוריט שהתנגש בירח לפני מיליארדי שנים.

החוקרים מעריכים כי חלקיקים כאלה עשויים להוות עד 30% מאוסף המטאוריטים שעל הירח - עדות לכך שהירח משמר טוב יותר מכדור הארץ שאריות של פגיעות קדומות.

הקשר בין הירח, אסטרואידים ומקור המים

מדענים סבורים זה זמן רב כי מטאוריטים מסוג זה היו מקור פוטנציאלי למים ולחומרים אורגניים שהגיעו לכדור הארץ בראשיתו. שבעת גרגרי האבק הזעירים מצדו הרחוק של הירח מספקים חיזוק להשערה זו. ניתוח כימי חשף בתוכם עד 20% מים, תרכובות פחמן וחומצות אמינו - סמנים מובהקים של "חומרי גלם לחיים".

הדגימות שנאספו, צילום: סוכנות החלל הסינית

החוקרים מצאו כי הדגימות דומות בהרכבן לסלעים שנחקרו באסטרואידים Ryugu ו-Bennu, שאליהם הגיעו לאחרונה משימות החלל של יפן ונאס"א. הם מעריכים שהאסטרואידים הללו התנגשו בירח לפני יותר מארבעה מיליארד שנה, בתקופת היווצרות מערכת השמש.

הממצאים מחזקים את ההשערה כי התנגשויות אסטרואידים עתיקים תרמו לא רק להיווצרות שכבות הקרח הדקות על הירח, אלא גם לאוקיינוסים ולחומרי החיים הקדומים על פני כדור הארץ.

לפי הערכת החוקרים, אותה "מטר אסטרואידים" פגעה גם בכוכבי לכת אחרים, בהם מאדים ואפילו בירחים קפואים כמו אירופה של צדק - ייתכן שגם שם תרמו התנגשויות קדומות להיווצרות סביבות עשירות במים ובתרכובות אורגניות.

סין, נאס"א והודו כבר הודיעו על שיגור משימות נוספות לירח עד שנת 2030, ובהן גם משימות מאוישות, שמטרתן לחקור את מקור המים והחומרים האורגניים במערכת השמש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...