מחקר בהובלת האסטרונום הקנדי העצמאי ג'איאנט צ'נמנגלאם שפורסם בכתב העת Planetary and Space Science הגיע למסקנה, כי מכתשי הפגיעה בירח עשויים להכיל מאגרים גדולים יותר של משאבים חשובים לתעשייה מכפי שהונח בעבר.
המחקר, שנערך בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטאות אמריקניות ובריטיות, העביר את מוקד תשומת הלב מאסטרואידים הקרובים לכדור הארץ אל עבר פני הירח, כמקורות פוטנציאליים מעשיים ורווחיים יותר להפקת משאבים בעתיד, והדגיש את החשיבות המקבילה של איתור מים בירח.
על פי התחזיות, מכתשי הירח עשויים להכיל מתכות מקבוצת הפלטינה, כינוי לקבוצת מתכות הכוללת בין השאר את המתכות פלטינה, פלדיום ורודיום. מכתשים שיש במרכזם פסגה גבוהה, סומנו כמועמדים המבטיחים ביותר כי המתכות צפויות להתרכז בפסגות אלה, שבהן הכרייה עשויה להיות קלה יותר. על ידי ספירת כ-6,500 מכתשים שנוצרו ככל הנראה על ידי אסטרואידים עשירים במתכת, החוקרים העריכו כי יש כמות משמעותית של פלטינה על הירח. מבין היעדים שזוהו, 38 היו בקוטר של יותר מ-19 קילומטרים.
"ערכים אלה גדולים בסדר גודל אחד עד שניים מהמספר המשוער של אסטרואידים הקרובים לכדור הארץ המכילים מינרלים - מה שמרמז כי ייתכן שיהיה יתרון, ולכן רווחי יותר, להפיק את המינרלים שהביאו האסטרואידים שפגעו בירח מאשר מאלה הנמצאים במסלול", אמר צ'נמנגלאם.
המחקר טוען כי חלק מהחומר האסטרואידי שפגע בירח כנראה שרד מתחת לפני השטח במצב מרוסק, "מתחת לרגליים", מה שעשוי להפוך את הכרייה לנגישה יותר מאשר מפגש עם אסטרואידים בחלל.
הצוות בחן אלפי מכתשי פגיעה ומצא כי למרות שחלק גדול מהחומר הנכנס נהרס או התאדה בעת הפגיעה, המודלים הצביעו על כך שנשארו כמויות גדולות של מתכות נדירות. החוקרים ציינו כי מתכות מקבוצת הפלטינה על הירח יכולות לשמש טכנולוגיות מודרניות, החל מאלקטרוניקה ועד סוללות ותרופות.
המחקר הצביע גם על האפשרות של איתור מים בכ-3,400 מכתשים, משאב שיכול לתמוך בשהייה ממושכת ולהיות מפורק למימן וחמצן לצורך יצירת דלק רקטות. מים כאלה יפחיתו את הצורך בהובלת אספקה מכדור הארץ.
האתגר הבא הוא להעריך אילו מכתשים מכילים חומרים שניתן לכרות. החוקרים הציעו להשתמש לבצע את ההערכה מרחוק כדי לבחור מטרות במקום לשלוח נחתות יקרות שיבצעו את הבחירה המקום, אסטרטגיה שיכולה לקצץ בעלויות ולהאיץ את זיהוי האתרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו